ציפור המדברת
ציפור המדברת, הוא כינוי בחסידות לתוכי מדבר, ומשתמשים בה, כמשל להמחשת העונג שגורם דבר שאינו שגרתי - דבר חידוש.
משל ציפור המדברת
בחסידות, 'ציפור המדברת' מוזכרת במשל שנועד להמחיש את העונג שמביא דבר חידוש - שאינו שגרתי. משל למלך שאדם רוצה לבקש ממנו דבר מה, וכדי שיענה לבקשתו הוא מציג בפניו 'ציפור המדברת' (תוכי), המלך נהנה מהציפור וממילא נענה גם לבקשת האדם שהציג אותה. למרות שהציפור מדברת דברי שטות, המלך נהנה מדיבורה יותר מדברי חכמה שאומר בן אדם.
בתורת הרב המגיד
המקור הראשון למשל, הוא בספר תורה אור לרב המגיד ממזריטש, בו מתואר מדוע התענוג של הקב"ה הוא מעבודת האדם דווקא, ולא מעבודת המלאכים, "כמשל הציפור המדברת".
"אין אשה אלא ליופי. פירוש, דהקב"ה ברא את הגשמי[1] הזה וברא בתוכו את האדם בצלמו, כדי שישרה בו. כמשל בית השרים בבית הוועד שרושמים מבחוץ שזה ביתו של פלוני. ולמה עשה זאת[2], הלוא כל המלאכים הם שליש עולם ואורות מצוחצחות, פירוש עולמות יפים מאוד, (איך) אך שיפה הדבר הזה מאד[3]. כמשל הציפור המדברת לפני המלך, אף על פי שמדבר דברי שטות, יש למלך יותר תענוג מכל הדברים שמדברים דברי שכל[4]. כך כשהחומר העכור[5] כשמעלה במחשבתו את כל העולמות [6], נופל עליהם חיל ורעדה מחמת יראתם של השם יתברך, ורואים [7] אור גדול מצוחצח. וכל זה נתגלה מחמת האדם שבעולם השפל, ונולד התפארות גדול מאוד בהקב"ה. וזהו אין אשה, פירוש הגו"ף נקרא אש"ה, שמחמת הגוף נולד יופי גדול [8]."
אדמו"ר הזקן כותב על דברי הרב המגיד: "וכמו שכתוב בלק"א בשם המגיד נ"ע המשל מלב מלכים אין חקר כשרוצים להמשיכו שיפנה לבקשת ההדיוט הוא ע"י שמביאים בנו הקטן שישתעשע בו או שמביאים דבר חדוש כמו צפור המדברת. כי כלום חסר מבית המלך ואין כל זהב וכסף חשוב לנגדו מאומה רק איזה דבר חידוש"[9].
המלך מתפנה מטרדותיו
שר, ויותר כך מלך, אינו מתרגש גם מדברים גדולים במיוחד, דווקא דבר חידוש כמו ציפור המדברת הוא שיכול לעורר בו צחוק ותענוג[10]. כדברי אדמו"ר הזקן "המלך גם בהיותו טרוד מאד מאד ברוממות גדולת מלכותו ולא יפנה מטרדתו ורוממתו גם לכל דבר גדול "דהרי כולא קמיה כאין כו'[11] אך כשמראין לפניו דבר חידוש כצפור המדברת כו' יפנה לזה כו'"[12].
מילוי בקשת האדם הפשוט
בתורת אדמו"רי חב"ד מופיע המשל מספר פעמים, בהקשר לכך שהאדם הפשוט[13], מציג את הציפור בפני מלך, כדי שהמלך ימלא את בקשתו:
אדמו"ר הזקן[14]: "דבר חדש הוא ממשיך לב המלך כמו על ידי צפור המדברת הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אך מצד החידוש שהצפור תדבר על ידי ימשיך ויעורר לב מלכים אין חקר שיפנה לבקשת ההדיוט."
וכן בתורת אדמו"ר המהר"ש[15]: "וכשהדיוט צריך שיפנה לב המלך לבקשתו מביא לו דבר חדש היינו ציפור המדברת ולזה נפנה לב המלך וממילא נפנה לבקשתו גם כן."
דירה בתחתונים
דווקא העולם הזה, משום שיש בו תחושה של יֵשות עצמית והעדר ההתבטלות, הקב"ה חפץ לשכון בו. כי כאשר ה'יש' מתבטל אל הקדושה באמצעות אתכפיא ואתהפכא – יש בכך חידוש שאין בכל העולמות העליונים[16]. חידוש זה ממגלה את התענוג והצחוק שלמעלה[17].
והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג וכמ"ש צחק עשה לי כו' כל השמע יצחק לי והוא לשון עתיד שיתגלה בחי' התענוג העליון שלמעלה והוא ע"י בחי' הבירורי' שלמטה בבחי' מחשוכא לנהורא ע"י העלאות והמשכות כנ"ל. וכמו התענוג והצחוק שלמטה שאינו אלא מאיזו שינוי והתחדשות כמו למשל צפור המדברת וכדומה שא
זה גם חידושה של הגאולה – שדווקא בתוך גדרי העולם הזה הגשמי והתחתון יתגלה הקב"ה בכבודו ובעצמו.
תוכים מדברים
בעולם יש כ-330 מינים של תוכים. לכל מיני התוכים יש כושר חיקוי, ישנם מצטיינים יותר וישנם פחות. לתוכים יש תיבת תהודה מיוחדת שיכולה להפיק מגוון רחב של קולות ולכן תוכים שונים מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. האפרור האפריקני נחשב לתוכי בעל כושר החיקוי הטוב ביותר ויכול ללמוד עד לכשבע מאות מילים.
אינה ממין המדבר
למרות שציפור המדברת, יכולה לדבר בפועל, היא אינה אינה נכללת במין המדבר', ואינה אפילו ממוצע בין 'מין החי' ומין המדבר', זאת כיון ש"דיבורה" אינו מגיע מהנפש, אלא פעולה טכנית של השמעת קול[18]. לעומת זאת אילם, למרות שאינו יכול לדבר הוא ממין המדבר[19][20].
קישורים חיצונים
הרב המגיד ממעזריטש, אור תורה, על אגדות חז"ל, שפח
לקריאה נוספת
- מגיד דבריו ליעקב קנב.
- לקוטי תורה, פרשת שלח, מח, ד.
- ליקוטי תורה סוף פרשת במדבר.
- תורה אור כה ע"ד.
- אור התורה חלק ב, עמ' 566
- ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'יצחק' סעיף טו.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ נוסח אחר: עולם
- ↑ נוסח אחר: כן
- ↑ נוסח אחר: ואורות יפות ומצוחצחות עד מאד, עם כל זה יש לו יותר תענוג מן האדם
- ↑ נוסח אחר: מכל מליצות השרים המשוררים
- ↑ נוסח אחר: האדם החומרי
- ↑ נוסח אחר: במחשבתו עולמות עליונים
- ↑ נוסח אחר: מיראתו של הקב"ה, ורואה
- ↑ נוסח אחר: אין אשה, דהיינו החומר, אלא ליופי, רוצה לומר שהיופי היינו התפארת העליון נתגדל מזה מאד
- ↑ ליקוטי תורה, פרשה במדבר, יט ד
- ↑ ספר המאמרים תשי"א - תשי"ג עמוד 208
- ↑ תרגום מארמית = שהרי כולם נגדו (נגד הקב"ה) לא נחשבים למאומה
- ↑ מאמרי אדה"ז, תקס"ו ח"ב, להבין שרש הדברים, תר"מ
- ↑ המכונה בלשון החסידות: הדיוט
- ↑ תורה אור, וישלח, כה,ד
- ↑ תורת שמואל, תרל"ב ח"א, מאמרים, ונתתי שלום בארץ, קסט
- ↑ "וכמו על דרך משל למטה לב מלכים אין חקר וכשרוצים להמשיך לבו להיות פונה לבקשת ההדיוט הוא ע"י שמביאים לפניו דבר חידוש כמו צפור המדברת כו' הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אלא שזה אינו חידוש אבל זה שהצפור מדברת הוא חידוש וממשיך לב המלך. כך מה שהיש מתבטל הוא דבר חידוש שמבהמה נעשה אדם וכמ"ש אדם ובהמה תושיע ה' (ועל ידי זה דוקא מעורר למעלה מעלה היינו המשכת רצון ותענוג העליון...)" ליקוטי תורה, פרשה שלח, מח ד
- ↑ והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג וכמ"ש צחק עשה לי כו' כל השמע יצחק לי והוא לשון עתיד שיתגלה בחי' התענוג העליון שלמעלה והוא ע"י בחי' הבירורי' שלמטה בבחי' אתכפיא ואתהפכא מחשוכא לנהורא ע"י העלאות והמשכות כנ"ל. וכמו התענוג והצחוק שלמטה שאינו אלא מאיזו שינוי והתחדשות כמו למשל צפור המדברת וכדומה שאין דרכה וטבעה לדבר משא"כ מאדם המדבר אין מקבלים תענוג כלל לפי שדרכו בתמידות לדבר. תורה אור, ויצא, כא,ג
- ↑ "וכידוע שיש צפור המדברת ע"י שמלמדים אותה תנועת המוצאות, ואינה במדרי' המדבר, ואינה נמנה בהממוצעים שבין חי למדבר" המשך תער"ב, חלק שני, ש"פ ויקו"פ, העת"ר, תתקה
- ↑ ד"ה לולב וערבה, רנ"ט.
- ↑ ספר המאמרים תשי"ד - תשט"ז, עמוד 190