טיקלא

טיקלא (או: טקלא) פירוש המילה טיקלא הוא גלגל. וגם משקל מאזניים.

מובא בזוהר פרשת וירא (דף קט, עמוד ב: רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" (איוב לז יב) - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִין וְאַיְיתֵי עוֹבָדִין בְּעָלְמָא לְאִתְקָיְימָא, וּלְבָתַר דְּחֲשִׁיבוּ בְּנֵי נָשָׁא דְּיִתְקָיְימוּן אִנּוּן עוֹבָדִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְהַפֵּךְ לוֹן לְאִנּוּן עוֹבָדִין מִכְּמָה דְּהֲווּ בְּקַדְמִיתָא. "בְּתַחְבּוּלוֹתָיו" (שם). בְּתַחְבּוּלָתוֹ כְּתִיב - כְּהַאי אוֹמָנָא דְּעָבִיד מָאנִין דְּחַרְסָא. בְּעוֹד דְּהַהִיא טִיקְלָא אִסְתַּחֲרַת קַמֵיהּ. חָשִׁיב לְמֶעְבַּד כְּגַוְונָא דָּא עָבִיד. חָשִׁיב לְמֶעְבַּד כְּגַוְונָא אָחֳרָא עָבִיד. מְהַפֵּךְ מָאנָא דָּא לְמָאנָא דָא, בְּגִין דְּהַהוּא טִיקְלָא אִסְתַּחֲרַת קַמֵּיהּ. כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְהַפֵּךְ עוֹבָדוֹי דְּאִיהוּ עָבִיד.

[ תרגום: רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִים וּמֵבִיא מַעֲשִׂים בָּעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם, וְאַחַר שֶׁחוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּתְקַיְּמוּ אוֹתָם מַעֲשִׂים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹפֵךְ אוֹתָם אֶת אוֹתָם מַעֲשִׂים מִכְּמוֹ שֶׁהָיוּ בַּהַתְחָלָה. "בְּתַחְבּוּלֹתָו", בְּתַחְבּוּלָתוֹ כָּתוּב, כְּמוֹ הָאֻמָּן הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה כְּלִי חֶרֶס, בְּעוֹד שֶׁאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל מִסְתּוֹבֵב לְפָנָיו, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן זֶה - עוֹשֶׂה, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן אַחֵר - עוֹשֶׂה. מְהַפֵּךְ כְּלי זֶה לִכְלִי אַחֵר מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל סוֹבֵב לְפָנָיו. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַפֵּךְ אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה].

תוכן המאמר הוא: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מסבב סיבות מסיבות שונות. וכל זה הוא לפי הפועל של בני האדם, למשל אם בראש השנה היו כל ישראל יראים את ה', ונכתב להם שיהיה השפעת הטוב, ואם אח"כ יקלקלו מעשיהם ח"ו לא יהיה בעיניהם שיהא ג"כ השפעת הטוב כמו שנכתב להם כן בר"ה.

וכמו שמפרש רש"י: "מסיבות מתהפך בתחבולותיו" - של "מקום" (ה')

"לפעלם" - של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע - "מתהפך במסיבות הרבה", כאותו ששנינו: הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים, לסוף סרחו. לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם, ועל ארץ שאינה צריכה להם. ועתים לטובה כיצד כו'.

מבאר אדמו"ר האמצעי ב"שערי אורה" (שער הבחירה, עמוד יט, ב ואילך):

לפי המובן מלשון המשל הזה דטיקלא כך הוא: דדרך היוצרים לשים גלגל אחד בין רגליו ומשים החומר בתוך הגלגל ומגלגל הגלגל על זה החומר לצדדים כפי שירצה בצורת החומר ההוא. כמו שאומר: "כחומר ביד היוצר" - שבגלגולו הגלגל נעשה צורה בחומר הניתן בו רק כרצון היוצר, ובידו לשנות ולהפוך מצורה לצורה בסיבובו הגלגל על החומר באופן אחר מן סיבוב הראשון. וזהו שאמר ד"מהפך ממאנא למאנא".

נמצא שסיבת השתנות הצורה בחומר אינו בא לא מצד החומר ולא מצד הגלגל, רק מצד היוצר לבד. כשמסבב הגלגל כרצונו, אם יסבבנו לצד ימין וכדומה יהיה הצורה בחומר כך, ואם יסבבנו לצד השמאל יהופך לצורה אחרת. אבל הגלגל אחד הוא. והחומר משתנה ממילא, ולא שיבא שינויו מצד עצמו כלל.

רבי צבי אלימלך שפירא מפרש בספרו 'אגרא דכלה' על התורה, שספר הזהר משתמש במילה זו כמשל על קליפת נוגה, "כמו לשון המשקל, שנוטה בהכרעה פעמים לכאן ופעמים לכאן", כך גם קליפת נוגה פעמים מכריעים אותה לטוב, ופעמים לרע.

בספר המאמרים תרמ"ג, מבאר אדמו"ר הרש"ב שה'טיקלא' הינו קו המידה המסבב את הגלגל לפי מעשיו של האדם, ומהפך את ההשפעה, שיגיע לאדם פחות מכפי המגיע לו או יותר מכפי המגיע לו.