זאל
"זאַל" הינו השם של בית המדרש בו לומדים התמימים. מקור המילה הוא מהשפה הרוסית שתרגומו לעברית הוא "אולם". בהשאלה, נקרא אולם הלימודים בכל ישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם בשם 'זאַל'.
ה'זאַל' בליובאוויטש
האולם הגדול
בשנת תרכ"ח אירעה שריפה בחצר רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש וכל הבתים בחצר עלו באש, וביניהם ביתו של אדמו"ר הצמח צדק.
מכיון שהצמח צדק הורה בצוואתו שאף אחד מבניו לא יתגורר בביתו, ויקדישו את הבית ללימודים, נבנה על חורבות ביתו אולם גדול וגבוה, שבלט בנוכחותו לעומת שאר הבתים בסביבתו, ואולם זה יועד לאברכים ולבחורים שהגיעו ללמוד בחצר הרבי ולשהות במחיצתו.
אולם זה נקרא בשם 'הזאַל הגדול', ושטחו היה 20 מטר מרובעים, עם חלונות רחבים מכל הכיוונים שנועדו לנצל את אור השמש ולהקל על הלומדים.
בפינה המזרחית דרומית של האולם היה חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים.
בשנת תרס"א, ארבע שנים לאחר הקמתה של ישיבת תומכי תמימים הראשונה, הושלם שיפוצו של הזאל במימונו של הגביר החב"די ישעיה ברלין, ובח' תמוז תרס"א נערכה חגיגת חנוכת הבית[1].
לאחר החגיגה, נקבע מקום הלימודים בזאַל הגדול, ומאז ואילך בלקסיקון החב"די מכונים כל אולמות הלימודים של ישיבות תומכי תמימים בשם 'זאַל'.
האולם הקטן
בשונה מהאולם הגדול שנועד בעיקר ללימוד, נבנה בחצר בית נוסף שיועד לתפילה. בית זה היה קטן באופן משמעותי, ונועד לתפילות בנוכחות האדמו"ר.
אולם זה, היה מחובר לדירתו של אדמו"ר המהר"ש, ובהמשך לדירתו של אדמו"ר הרש"ב, ופתח בכותל המזרחי של האולם הוביל אל חדר היחידות, ממנו היה הרבי נכנס לתפילות ולאמירת מאמרים ושיחות.
באולם זה הזה היה גם חדר שני (חב"דניצע, למאריכים בתפלה ביחידות), ועל גביו - עזרת נשים.
סעודת הנישואין של רבי שניאור זלמן אהרון שניאורסון התקיימה באולם זה.
ה'זאַל' ב-770
עם רכישתו של בנין 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, נפתחה ישיבה חב"דית לצעירים במקום, וכמו בכל סניפי ישיבות תומכי תמימים, נקרא המקום בשם זאַל. בשונה מהסדר בישיבה בליובאוויטש, אולם זה שימש במשך עשרות שנים גם ללימודים, וגם לתפילה והתוועדויות.
רק בשנים מאוחרות יותר נרכש הבניין הסמוך (788), ולאחר הכשרה מאסיבית של קומת המרתף שלו, עברו תלמידי הישיבה ללמוד באולם הגדול. הזאַל בקומת הכניסה לבניין 770 קיבל את השם 'הזאַל הקטן', והזאַל בקומת המרתף קיבל את השם 'הזאַל הגדול'.