פורטל:הקהל/מבוא
מצוות הקהל מקורה הוא בפרשת וילך: "מקץ שבע שנים, במעד שנת השמטה בחג הסכות. בבוא כל-ישראל, לראות את-פני ה' אלוקיך, במקום, אשר יבחר, תקרא את-התורה הזאת, נגד כל-ישראל באזְניהם. הקהל את-העם, האנשים והנשים והטף, וגרך, אשר בשעריך. למען ישמעו ולמען ילמדו, ויראו את-ה' אלֹקיכם, ושמרו לעשות, את-כל-דברי התורה הזֹאת" (ספר דברים פרק ל"א י'־י"ג)
נמצא אם-כן, כי מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שנת שמיטה בעלותם לרגל (חג הסוכות), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה.
בזמן שבית המקדש היה קיים מעמד הקהל התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת הר הבית ומקום המקדש, בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי התורה. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה עץ גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מספר דברים לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.