עתיד חזיר להטהר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־20:57, 2 בפברואר 2016 מאת שיע בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עתיד חזיר להטהר הינו אחד מהיעודים שיתרחשו בימות המשיח בו יטוהר ויותר אכילתו של החזיר, בכך יהפוך מסמל של מאכל אסור להיתר גמור.

מקור היעוד

המקור ליעוד זה הינו בתנחומא[1]: "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר".

האור החיים מוכיח יעוד זה מן הרמז בפסוקי התורה האוסרים את אכילת החיות הטמאות, בהם החזיר מוזכר בסיום לאחר כל שאר החיות[2].

השינוי ביחס אל החזיר אינו מצד שינוי בהלכה, כי אם בחזיר עצמו, אשר יתחיל "לעלות גרה" ובכך יתקימו בו סימני הכשרות[3][4].

במדרש שוחר טוב[5] מובאת מחלוקת האם שאר הבהמות גם יטהרו. הרבי כותב[6] שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות.

בתורת החסידות

בתורת החסידות מובא שחזיר הוא מקליפת נוגה שמעל שלוש קליפות הטמאות בהם שאר החיות הטמאות, לכן רק החזיר יזדכך ויטהר כי שלוש קליפות הטמאות אינם מתבררים לעתיד לבוא, בשונה מקליפת נוגה שהיא מתבררת[7].

ההוראה בעבודת ה' מיעוד זה

הרבי לומד הוראה בעבודת השם מיעוד זה. שני הסימנים "מפריס פרסה" ו"מעלה גרה" מסמלים שני אופנים בעבודת ה', מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה מלמד על בירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה.

ההוראה הנלמדת מכך, אדם המקיים רק מצוות מעשיות ללא החלק הרוחני[8] זה גם טוב כי לעתיד לבוא יטהר ויהיה בו גם את החלק הרוחני[9].

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. במכתב שנדפס בלקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175 מביא הרבי את כל המקורות.
  2. אור החיים שמיני יא, ג, ז.
  3. שיעורים בספר התניא, ליקוטי אמרים פרק נ'. וכן מובא ביבא לוי פ' שמיני, תורת משה (חתם סופר) פ' שמיני
  4. במאמר אחרון של פסח תשמ"ה הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.
  5. תהילים פרק קמ"ז.
  6. אגרות קודש, חלק ג' ע' קנג.
  7. מאורי אור וכן אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט.
  8. כמו החזיר, שבזמן הזה רק מפריס פרסה.
  9. ש"פ ויצא תשנ"א סעיף ח'.