פורים דמוקפין

שושן פורים הוא חג החל בט"ו באדר, יום בו נחוג חג הפורים בעיר שושן הבירה ובשאר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים ועוד.

בתורת החסידות

הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים.

הרבי מבאר{{הערה|1=תורת מנחם תשי"א חלק א' עמ' 323.</REF> הענין ביום זה:

מבואר בתורה אור{{הערה|1=הוספות מגן אברהם בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מגן אברהם (הוצאת תש"נ) ע' רנה.</REF> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה{{הערה|1=נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.</REF>, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים{{הערה|1=שה"ש ב, ב.</REF>.

השושנה אדומה בעצם, אך על ידי האש, אש רוחנית של קדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל..

הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת.

זהו גם ענין ה"גורל" שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע{{הערה|1=ראה תורה אור מגן אברהם צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.</REF> שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים{{הערה|1=הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).</REF>, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים{{הערה|1=תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תורה אור שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.</REF>, ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו{{הערה|1=ראה תורה אור שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.</REF>.