אברהם יצחק גלזמן
הרה"ח אברהם יצחק גלזמן היה מחשובי [[רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר הרש"ב.
נולד בתרנ"ג, בעיירה ליעפלי לאביו החסיד ר' משה. בעיירה קיבל חינוך חסידי שורשי בהיותו בן למשפחת חסידים וותיקה.
בתרס"ט החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם היה מחשובי התמימים, שקדן גדול והתעלה בעבודת ה'. בישיבת תומכי תמימים למד עד שנת תרע"ו, במשך כשבע שנים.
אדמו"ר הרש"ב ביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מכך, בתואנה שזו אחריות, וכ"ק אדמו"ר הרש"ב אמר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, ובקשר לזה סיפר לו הרבי שבברית מילה שלו, סביו - אדמו"ר הצמח צדק, רצה שיעשו בזמן והרב אסר, והצמח צדק הורה לעשות כדברי הרב.
בתרע"ט התחתן עם בתו של החסיד ר' מאיר לייב פריידין ממירגאראד. לאחר נישואיו התגורר במירגאראד, שם החזיק את התלמוד תורה והמקווה במסירות נפש. התגורר במיגאראד עד שנת תרפ"ו.
בתרפ"ו התגורר בבורזנא, מוסר שם שיעורי תורה, החזיק המקווה, החזיק מלמדים. בתרצ"ז עובר לקונוטופ, ומשם לניעז'ין, ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שוהה עד המלחמה.
בעת הבריחה הגדולה דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואח"כ עלה לאה"ק בשנת תש"ח, היה נחשב בין הלומדים וחשובי העדה. גר בכפר חב"ד ושם נפטר אחרי מחלה ממושכת.