לחיות גאולה

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

לחיות גאולה הוא קריאה של הרבי בשלהי שנת תשנ"א ובשנת תשנ"ב בו הוא מבאר את העבודה של דורנו לאחרי שנסתיימה עבודת הבירורים. ענינה להביא את אור הגאולה בעולם על ידי "קבלת פני משיח" והחדרת הרעיון ש"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" ו"לפקוח את העינים" ולראות שהכל מוכן לסעודה ומשיח צדקנו כבר נמצא בעולם. פעולות אלו מגלים את המשיח בעולם בפועל ומביאים את הגאולה השלימה.

עניינה ומטרתה

כפי שאמר והכריז הרבי כמה פעמים שבזמננו העולם כבר מוכן ומתוקן לגאולה וסיימו כל ענייני העבודה לצורך הכנת העולם לגאולה, הודיע הרבי שהעבודה הנדרשת בדורנו הוא להמשיך ולגלות את הגאולה עצמה בתוך העולם על ידי שהוא חי ומתנהג בדוגמת העבודה בזמן הגאולה - לחיות היום בגלות חיי גאולה. בעבודה זו הוא מגלה את הגאולה בעולם.

"לקבל פני משיח צדקנו"

בעומק יותר ביאר הרבי את העבודה: שמשיח כבר התגלה! לפי שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח אלא שאינו מתגלה לפי שהעולם אינו מוכן ומכיוון שהעולם כבר מוכן ממילא אין לו עיכוב והוא כבר התגלה (וכמו שכבר רואים בעולם מאורעות שהם פעולתיו של משיח) ועל פי האמור שמשיח נמצא מצד עצמו בהתגלות אם כן העבודה היא לא לפעול את התגלותו אלא העבודה היא לקבל את הגלוי על ידי עבודת האדם. (כל זמן שהאדם לא יקבל בכוחות עצמו ובעבודתו לא יתגלה הגלוי בפועל.)

"כל ימי חייך להביא לימות המשיח"

ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" ולא "לרבות" וכיו"ב, המשנה מדגישה (על פי הביאור הפנימי: שעל האדם בכל ימי חייו להביא את המשיח ) שהוא דבר שדרוש להביאו ולטרוח ולקבלו ולא לחכות שיתגלה ויגיע מעצמו אליו. כמו כן ביאת המשיח הוא באופן שהוא "מביא" את המשיח בתוך חייו כלומר, בכל פעולותיו של האדם - "כל ימי חייך", צריכים להיות חדורים ומאירים בענין המשיח "להביא (בתוכם ועל ידם) לימות המשיח".

"לפקוח את העיניים"

ביטוי נוסף התבטא הרבי בהגדרת עבודה זו שכל מה שנשאר לעשות הוא "לפקוח את העיניים" ולראות ש'הכל' כבר מוכן לגאולה ביטוי זה הוא מעין הגדרה לאופן בו נעשית העבודה של "קבלת פני משיח" שעל ידי ההתבוננות ושימת לב שהכל מוכן לגאולה וכבר רואים בעולם גאולה, האדם חי גאולה בחייו שלו.

מהותה

שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח (הוא מרגיש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה{{הערה|כן משמע מתוך כללות השיחות בזה, וראה בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב הערה 46)

בענייני העולם הוא חדור ומתנהג בהכרה ש"אתה פעלתו" כפי שיהיה בימות המשיח - שבכל דבר יורגש מציאותו וחיותו האמיתיים ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו" ובהדגשה שלא רק שיודע שכל דבר הוא בשביל אלקות ולכן כל פעולותיו הם "לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" אלא לעתיד יתגלה ש"אין עוד מלבדו" אין שום מציאות כלל ולכן מלכתחילה אינו מרגיש את ענייני העולם כמציאות אלא אין עוד מלבדו.

וכן באכילתו ובשתייתו מרגיש הוא גאולה ומשיח (שמשתוקק לאכילה והשתייה בסעודת שור הבר והלווייתן ויין המשומר) גם בהתעסקותו עם אומות העולם הוא חדור בתוקף בכל ענייני יהדות כהיעוד שיהיה לעתיד לבוא "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" וידעו הגויים כי אני ה'".

וכל מעשיו הם עם מטרה אחת "להביא לימות המשיח", עבודת ה' שלו הן עם עצמו והן עבודת השליחות בהפצת היהדות והמעיינות עיקר עניינו הוא "לקבל פני משיח צדקנו".

יהודי שחי גאולה כל עבודת ה' שלו היא בשלמות בלי התחלקות. וכן שלילת הדברים הלא רצויים (כתאוות היתר), הנה מצד הסתכלותו בימות המשיח, מלכתחילה אינו בא לידי עבירה ואינו מחשיבם. מצד הגאולה אין לדברים אלו ממשות מלכתחילה.(כדברי הרמב"ם שלעתיד מעדנים יהיו כעפר - שלא יהיו חשובים מלכתחילה ויהיו חשובים כעפר).

בתורה

הוספה בלימוד התורה בכלל נגלה וחסידות (כמו הגלוי לעתיד שיהיה גלוי אלוקי בלי גבול).

בלימוד הלכות התורה אף שעיקר הלימוד הם ההלכות שנוגעים לזמן זה בפועל, מכל מקום אדם שחי גאולה לומד אף הלכות ששייכים לימות המשיח.ואופן הלימוד הוא מתוך ידיעה ברורה שלומד עכשיו הלכה שנוגעת לרגע הבא מיד לאחר מכן. כמו כן לימוד הלכות בית הבחירה (בימי בין המצרים) לימודו הוא מתוך תשוקה לגאולה (ולא כתיקון לחורבן הגלות).

וכן בלימוד תורת החסידות, מכיוון ש"באותו הזמן (בימות המשיח) לא יהי עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"(רמב"ם מלכים פרק יא) יש להוסיף בזמן זה בלימוד בתורת החסידות - פנימיות התורה שעניינה "דעת את ה'".

ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה):

א. ברחבות ובעניינים העמוקים שבתורת החסידות דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת המדות לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמא ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי האדמו"ר האמצעי באופן של רחובות הנהר וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ופלפול התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה)

ב. בהבנה והשגה, "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה" עד שענייני אלקות המתבארים בתורת החסידות יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש ע"י האדמו"ר מוהרש"ב במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת תומכי תמימים). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק :"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"

ועניין נוסף בזה שתורת החסידות מביאה את הקב"ה שלמעלה מהשגה שגם בו יהיה שייך עניין הידיעה (- שגם העצם שלמעלה מהשגה יאיר בהשגה)

בחינוך

"אל תגעו במשיחי" (דברי הימים-א טז, כב.) אלו תינוקות של בית רבן (שבת קיט,ב.) חינוך ילדי ישראל צריך להיות באופן שהם נעשים חדורים בענין המשיח כך שכשנותנים עליהם מבט רואים "משיחי".

העבודה בפועל

בכדי לחיות גאולה שכל מציאות האדם תחיה חיי גאולה, מוכרח שהשכל יהיה חדור בענייני הגאולה ומשם יתפשט לרגש הלב עד שמחשבתו דיבורו ומעשיו של האדם יהיו באופן המתאים לזמן הגאולה.

זו היא הסיבה שהרבי ביאר והודיע שנמצאים על סף הגאולה והנה זה משיח בא וסיימו את כל ענייני העבודה, בכדי שמהתבוננות ותקיעת הדעת והמחשבה בזה, יחיה האדם חיי גאולה.

לימוד ענייני גאולה ומשיח

אמנם מכיוון שמצד הגלות הפנימית של האדם הוא מרגיש מחוץ לגאולה עדיין וחיי חיים גלותיים (בנוסף לכך שהגלויים של הגאולה עדיין לא התגלו בשלימות) לכן העצה לזה הוא על ידי לימוד ענייני גאולה ומשיח. שעל ידי שקיעתו בלימוד עניינים אלו "מתוך עיון והתבוננות והעמקה יתירה" יחל לחיות חיי גאולה, לפי שבכח התורה להחדיר גם באדם שנמצא בגלות ואינו רואה את הגאולה עדיין שיחוש ויחיה גאולה.

ועל לימוד התורה בכלל נאמר: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".

(לימוד התורה (בענייני גאולה ומשיח) אינו רק "עצה הגיונית" להחדיר הגאולה בנפש האדם אלא יש לה שייכות מיוחדת לגאולה, מפני שהתורה שרשה בספירת התפארת ועניינה של ספירה זו היא חיבור שני הפכים (חסד וגבורה רצוא ושוב) ובזה שייכת היא לגאולה לפי ש:

א.גם הגאולה היא חיבור, לפי שהגאולה אינה מבטלת את הגלות אלא מתגלית בתוך הגלות (כידוע ש"גאולה" היא הוספת האות א' בתוך המילה "גולה") כלומר, בגאולה תתגלה שהתוכן והפנימיות של הגלות היא עצמה גילוי אלוקי נעלה ביותר.

ב. עניינו של מלך המשיח יהיה הן "רב" והן "מלך" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות (ההפוכות) הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כהשפעה הפנימית של רב.)

ראה גם

• בשורת הגאולה
• לימוד ענייני גאולה ומשיח

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==