רמת גן

שורשי קהילת חב"ד ברמת גן נמצאים כנראה בתקופת הרבי מוהרש"ב ואפשר אף מעט קודם לכך. תחילה ידוע על בית כנסת חבד"י אחד שהיה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז קריניצי היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין הרבי לבינו מאוחר יותר קיימת באגרות קודש. מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא כך: "סוכת שלום" - על שם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ" כתובתו היום: רח' האשל פינת רח' הרוא"ה. בבית כנסת זה התקבצו חסידים שהגיעו מרוסיה וברובם תלמידי ישיבת תומכי תמימים שבליובאויטש כרב בית הכנסת מונה הרב ר' משה אקסלרוד שכיהן ברבנות זו עד סוף חייו בעלמא דין. בבית כנסת זה התפללו בין השאר: ר' פוליע כהן, ר' ישראל לייב ליפשיץ ועוד, מאוחר יותר : ר' אהרון אופן, ר' בליקוב. ועוד. הקהילה אופיינה ברוח חסידית מתוך אהבת ישראל. שמחת תורה מתואר מהימים ההם שהחסידים היו הולכים מבית אחד למשנהו ומתועדים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר. ונכנסים היו מרוב שמחה יתירה לבית הכנסת דרך חלונותיו. אחר פטירת הרב משה אקסלרוד נשא ברבנות בנו הרב גדליה שיחי'.לאחר זמן עזב את מקום מגוריו ועבר לחיפה. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דובער שיחי' ליפשיץ, שהיה רב באזור, ומכהן ברבנות זו עד היום לאויו"ט.

במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. השמועה אומרת שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק, הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה למנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו חב"די. כך קם לו בית כנסת חדש של ה"שפיץ חב"די" בתרומת אחד החסידים שנדבה רוחו ותרם מגרש שלם לבנינו. שנים לאחר מכן אחר פטירת גבאי בית הכנסת המסור ר' מרדכי גרוזמן נקרא על שמו "היכל מרדכי". תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דובער שיחי' ליפשיץ. וכך לאחר זמן מונה לכהונה זו ועד היום ממשיך בה לאויו"ט. ממתפללי הית הכנסת המאוחרים בלט ר' מאיר בליזי'נסקי ע"ה, שפעל רבות בחוגים שונים באזור. אחר זמן הגיע לעיר בשליחות הרבי הרב מרדכי שיחי' גל שפתח בית חב"ד במרכז העיר ופועל בה פעילות עניפה עד היום.