ניח"ח

ניח"ח (ניגוני ישראל חסידי חב"ד) הינה חברת ניגוני חב"ד אותה הקים אדמו"ר הריי"צ. בראש החברה עמד הרב שמואל זלמנוב, שהיה בעל מנגן נפלא, מחונן בכשרון מוסיקלי בחסד עליון.

במסגרת תפקיד זה הפיק את ספר הניגונים וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל ניגוני חב"ד. את עבודתו בניח"ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מרבותינו נשיאינו.

תחילה עסק ר' שמואל בשימור הניגונים והעלאתם על הכתב בצורה מסודרת. על כך כתב במבוא ל'ספר הניגונים':

"...כיום, אשר לרגלי מאורעות הזמן האחרון מפוזרים הנם חסידי חב"ד בכל קצוי תבל, נרגשת ביותר נחיצות השעה לאסוף מחדש כל אותם הניגונים החבדי"ים שעוד נזכרים ולאוצרם יחד בתוי זמרה בספר, למען תהיה האפשרות להשתמש בהם בכל זמן ובכל מקום הראוי ושישארו לזכרון בדברי ימי החסידות החב"דית.

"למטרה זו נוסד - על פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש אדמו"ר הריי"צ - חברת ניגוני חב"ד בשם 'ניח"ח' - ראשי תיבות ניגוני ישראל חסידי חב"ד - שמטרתו לאסוף יחד כל ניגוני חב"ד הנודעים, לסגננם ולתקנם משגיאותיהם ולהחזיר להם אותו האופי המקורי, בו נוצרו בראשונה ולרשמם בתווי נגינה בספר מיוחד לזה.

"והנני להעתיק מכתב שקבלתי בנידון זה י"א בתמוז תש"ד מכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש הריי"צ וזה לשונו:

"'...בזה הנני למלא את ידו לסדר חברת ניגוני חסידי חב"ד - ניח"ח - במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס...'

"נוסף להדברים שבכתב, קיבלתי הוראות מיוחדות בעל פה, מפי כ"ק אדמו"ר שליט"א הריי"צ איך לסדר העניין על צד היותר טוב בעזרת השם יתברך".

ואכן, לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו בישיבה בליובאוויטש, והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרה"ח דובער ריבקין, הרה"ח דובער חסקינד, הרה"ח יוחנן גורדון, הרה"ח שלמה אהרן קזרנובסקי, החזן ר' שמואל קנטרוף, הרה"ח שמעון לייב גרינברג. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרה"ח בנימין לויטין, הרה"ח יצחק דוב אושפאל והרה"ח מענדל טננבוים. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'.

לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו בהתוועדות חסידית, בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד.

הפקת תקליטי ניח"ח

בתקופה בה יצא הכרך השני, עוררו הרבי להפקת תקליטים (פטיפון) של ניגוני חב"ד. היה בזה משום שלב נוסף בעבודת שימור הניגונים.

ר' שמואל החל אפוא להכניס את עצמו לעבודה בשדה הניגונים, אלא שהפעם בצורה של הקלטות ותקליטים.

הרבי, כדרכו, לא הסתפק בעבודה שגרתית, וראה חשיבות עליונה בכך שהניגונים ינוגנו בדיוק רב. זו הייתה הסיבה שהרבי הסכים לכך שר' שמואל ייכנס לחדר ה'יחידות' וישמיע לו את הניגונים בטרם יצאו לאור.

על הוצאת התקליטים זכה ר' שמואל לקבל הוראות רבות מהרבי, ובין המפורסמות - להכניס תמונה של 'מבצע תפילין' בכותל המערבי על גבי עטיפה של הקלטת "פרזות תשב ירושלים".

החל משנת תש"כ, במשך כעשר שנים, הפיק שבעה תקליטים שנתקבלו בהערצה ובהוקרה לא רק בקרב חסידי חב"ד, אלא בכל העולם החסידי.