חומש תורה תמימה

חומש תורה תמימה, הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, עם פירוש פי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש.

השימוש בחומש

אדמו"ר הריי"צ וכן הרבי השתמשו בספר בשעת קריאת התורה. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.

רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד{{הערה|1=הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג' ב[[שבועון התקשרות].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ההתוועדות, אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.

טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל התקשרותו לאדמו"ר הריי"צ שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה, {{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל בתורה שבעל פה על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג' ב[[שבועון התקשרות].}}.

הוראה ללמוד מתוך החומש

בשנת תשמ"ט הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות תרומה-פקודי) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר.

חלוקת החומש כפרס

למרות שהרבי השתמש בעצמו בחומש זה, כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים^{[דרוש מקור]}.

ביקורת

הטענה העיקרית כלפי מחבר הספר, שהוא ליקט את מאמרי חז"ל בצורה לא מדוייקת, והם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים.

בנוסף, יש המפקפקים בספר זה ובמחברו וסוברים כי המחבר היה השתייך לתנועת ההשכלה', ובספר נמצאים ענינים מפוקפקים.