מנהג
המנהג הינו כינוי כללי למעשים שהתפשטו והתקבלו בקרב תפוצות ישראל, למרות שאין בהם חיוב הלכתי מן התורה. לחלק מהמנהגים ישנם מקורות קדומים ביותר עוד מזמן הגמרא, וחלקם הולכים ומתחדשים בכל תקופה ותקופה.
בעקבות גלויות עם ישראל, ישנם מנהגים רבים המשתנים מקהילה לקהילה, וההכוונה התורנית היא שכל אחד ינהג במנהגי אבותיו. היחס למנהגים הוא מקודש ביותר, וספרים רבים בספרות ההלכתית מוקדשים לחקר המנהגים, לתיעודם, ולהפצתם.
מטרת המנהגים שונה בהתאם לנסיבות, חלקם נועדו לחזק הלכה מסויימת וחלקם נועדו להדגיש את החשיבות, ולהוסיף נופך ומשמעות לציון הגעתו של ילד לגיל בו מתחייב במצוות וכדומה.
היחס למנהגים בתורה חב"ד
בחסידות חב"ד זכה המנהג למקום של כבוד, ורבותינו נשיאינו התייחסו אליו בחרדת קודש.
באופן מיוחד, הרבי מדגיש את החשיבות שיש לייחס למנהגי ישראל בתחום החינוך, שיש להקדים ולחנך את הילד על יסודות המנהג מכיוון שיש במנהג אמירה חינוכית ברורה לילד, המציבה את היחס הקדוש למנהגי ישראל בראש סולם הערכים שלו[1].
מקורות המנהגים
המנהגים מתחלקים לסוגי מקורות שונים, הקובעים את חשיבות השמירה על המנהגים:
- מנהגי רבותינו נשיאינו - מנהגים שנשיאי חב"ד נהגו בהם ברבים ובפרסום.
- ספר המנהגים - מנהגים המופיעים בספר המנהגים והוגהו על ידי הרבי.
מנהגים נפוצים
- גזיזת שערות הראש בגיל שלוש שנים.
לקריאה נוספת
מנהגים כלליים
- הרב אברהם יצחק שפרלינג-דנציג, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, הוצאת אשכול תשכ"א.
- הרב יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר דינים ומנהגים, מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.
- הרב יוסף ליווי, מנהג ישראל תורה (6 חלקים).
- הרב דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק (8 כרכים).
- ספר מנהגים - טירנא.
מנהגי חב"ד
- הרב מנחם זאב גרינגלס והרב יהודה לייב גרונר, ספר המנהגים, קה"ת תשכ"ו.
- הרב יוחנן גוראריה, חקרי מנהגים, מכון אהלי שם תשס"ו (2 כרכים).
- הרב יהושע מונדשיין, אוצר מנהגי חב"ד, היכל מנחם תשנ"ו (2 כרכים).
- הרב מיכאל אהרון זליגסון, לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, ניו יורק תשנ"ו.
- הרב טוביה בלוי, על מנהגים ומקורותיהם, חזק יוזמות חינוכיות תשע"ד.
- הרב שבתי יונה פרידמן, בירורי מנהגים, הוצאת המחבר תש"ע.
קישורים חיצוניים
- ↑ לקוטי שיחות חלק א' עמ' 244. השיחה עובדה בכמה בימות, ביניהם בעלון ביאורי הגדה של מכון אור החסידות עמ' 4
