מרדכי שניאורסון
הרב החסיד מרדכי שניאורסון היה בנו של הרה"ח ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק).
כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר הצרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק[1].
לא חת מפני איש. כאשר התקבל לרב בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה, חתיתו על הכל ובעל תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא בשבת להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה[2].
בפסקי הסדור לר' חיים נאה מובא משמו, שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכון כנגד עשרת הספירות.
לאחר פטירתו, דאג אדמו"ר הרש"ב למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי[3].
הערות שוליים
- ↑ יהדות ויטבסק עמ' 188.
- ↑ תולדות לוי יצחק עמ' 22.
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב) ח"א עמ' תז.