אופקים
אופקים נוסדה בשנת תשט"ו כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק”מ מערבית לבאר שבע, בנחלת שבט שמעון.
מוסדות חב”ד באופקים החלו בקטן וכיום הם הפכו לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים כשלוש-מאות תלמידים, ובהם מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרה רבה.
במשך השנים נוספו אנשי חב”ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב”דית למופת. ביום י”א ניסן תשס"ג, מונה הרה”ח הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב”ד באופקים.
ימי בראשית
בתחילת קיץ תשט”ו הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מאיראן ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו לעיירה עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ”ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל.
כשהרב ישראל הרשקוביץ הגיע לעיר, החל למסור שיעורי תורה לפני יהודי העיר. רבים מהם למדו במוסדות חב”ד במרוקו, והם היוו את הגרעין הראשון שסייע לפעילות הברוכה של חב”ד. באותם ימים הרבי מה”מ עורר ביתר שאת אודות פתיחת שיעורי תורה, והרב הרשקוביץ החל לפעול בענין, אלא שהוא לא שיער את עוצמת ההתנגדות העצומה שתקבל אותו ואת פעילותו.
כמה חודשים לאחר מכן ביקש הרב הרשקוביץ לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב”ד. הלחצים של המתנגדים עשו את שלהם.
שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון שואל בשלומו. “מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!”
הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו “קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים”.
חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב”ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.
הרבי רוצה הנהלה לבית חב”ד
הגנים פרחו וכך גם הפעילות התפתחה. במשך תקופה שלחו לרבי מלך המשיח דו”חות על הפעילות, אך לא זכו לקבל תשובות.
באחד הימים קיבל לפתע מכתב מהרבי עבור הנהלת בית חב"ד באופקים. או אז הבין כי הרבי מבקש להקים הנהלה. מיד לאחר שהקים את גוף ההנהלה, החל לקבל תשובות רצופות. לאחר כשנתיים של פעילות קשה, הכניס פתק לרבי בו כתב כי הוא מקוה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים ‘אני מקוה’, מתח חץ וכתב ‘כמובן’”.
כשנתיים לאחר בואו של הרב הרשקוביץ לאופקים, הצטרף שליח נוסף הרב מאיר מארק, שהחל לפעול לצדו. בהמשך פתח בעצמו בית חב”ד חדש בישובים מכבים ורעות.
הבית ספר חב"ד
רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב”ד. אצל רבים מהם זו היתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב”ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב”דיות.
כמו מתבקש מאליו היתה הדרישה לפתוח בית ספר חב”ד, אך לשם כך נדרש תקציב גדול, והנהלת בית חב”ד חששה להחליט על פתיחת בית ספר בהיעדר תקציבים.
בתחילת חורף תשנ”ט התקיימה אסיפה מכרעת, שבמבט לאחור היתה רבת משמעות בתולדות בית חב”ד אופקים. ההנהלה השתכנעה בצורך לפתוח בית ספר, אלא שכסף לא היה. לאחר דיונים ממושכים הוחלט להשאיר את ההחלטה בידיו של הרב הרשקוביץ.
הרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות ’אגרות קודש’, וקיבל תשובה:
בשמחה נודעתי ... אשר נתייסד במחנם בית הספר לנערות “בית שרה”. ותיכף הודעתי על דבר זה לברוקלין גם כן. ומשם יקבלו גם כן תוכנית לימודים וספרי לימוד. ובודאי גם עד אז יסדרו את סדר הלימודים באופן הנאות.
גם אם מהטעמים שביאר לי הרב בן ציון אין כבודו עומד באופן רשמי בראש בית הספר הנ”ל לעת עתה, אבל הוא רק הוא, בתור שלוח מכ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א במחנו, האחראי בעד הנהגת מוסד זה וכפי רצון מייסד ה”מרכז לענייני חינוך” הוא כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א. ובטח ישתדלו בהגדלת מספר התלמידות וכו’... (חלק כא עמוד ס).
לאחר תשובה כה ברורה,החל לפעול בכיוון של פתיחת בית ספר לבנות. עוה”ד ר’ ישראל שולמן שהנו ידיד גדול לחב”ד באופקים שמע על כך, והוא קיבל על עצמו לשלם את כל הוצאות בית הספר במשך השנה הראשונה, ועד היום הוא מסייע רבות לבית הספר.
72 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר אין ספור מניעות ועיכובים, קיבלו מבנה. בתוך שלושה ימים הכינו את המבנה הנטוש לבית ספר. הורי התלמידים, מקורבים ועוד רבים מידידי חב”ד באופקים נרתמו לעבודה, וביחד התחלו לשפץ את המקום. כעבור שלושה ימים נפתחה שנת הלימודים בבית הספר שכבר מנה שלוש כיתות.
בנתיים נפתחה באופקים חטיבת ביניים ובית ספר לבנים. בנוסף לזה מפעיל הבית חב"ד בית תבשיל לנזקקים.
קהילה חב”דית
במשך השנים נוספו אנשי חב”ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב”דית למופת.
ביום י”א ניסן תשס”ג, מונה הרה”ח הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב”ד באופקים.
האנשים שמאחורי המוסדות
- הרב אבנר אמיתי - סמנכ”ל המוסדות ומנהל גני חב”ד (חמישה גנים ומעון יום).
- הרב מנחם סגל - מנהל הפעילות.
- הגב’ חני ליפש - מנהלת בית הספר.
- הרב עמוס קיי ורעייתו הגב’ אסתר קיי - רכזת חטיבת ביניים חסידית “מעיינות חיה”.
- הרב יוסף יעקובוביץ - מנהל בית ספר לבנים.
- הרב ישראל ליפשיץ - מנהל “בית התבשיל”.
- הגב’ קלאודיה עבאדה - רכזת בית התבשיל.
- הרב משה עבאדה - פעיל מרכזי בתחום שיעורי תורה.
- הרב זאב גכטמן - פעיל מרכזי בקרב העולים ממדינות חבר העמים.
- הגב’ פנינה גכטמן - מזכירה בבית חב”ד ופעילה רבה בשיעורי תורה.
- עורך דין ר’ ישראל שולמן פטרון המוסדות, ור’ נחום מרקוביץ - יו”ר חוג הידידים העומדים לימין המוסדות בכל המצטרך.