הבעל שם טוב - רבי ישראל - נולד בעיר אקופ ביום ח"י אלול נח"ת לאביו - אליעזר ואמו שרה, והיה בנם יחידם.
את פרנסתו מצא הבעש"ט כנער ממשרות שונות: תחילתו עוזר למלמד הילדים. הוא היה המוליך והמביא את הילדים לחדר ולבית המדרש. לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש. שעה שהיו הכל ישנים, אזי היה הנער עובד את עבודתו. בהיותו נער בן י"ד מובאים אליו כתבים של מקובל בשם רבי אדם בעל שם. כתוצאה מכתבים אלה הופך הנער לבעל ידע-רב בקבלה. הוא מתקדש ומטהר על ידי טבילות וקיים מצוות בדבקות.
ביום רביעי א' של חג השבועותתק"כ (1760) נסתלק הבעש"ט לבית עולמו.
