בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים.

אחד

המספר אחד מורה על האחדות, היינו שאין מציאות שניה המחולקת. והיא אחדות מושלמת ופשוטה (היינו שאיננה מורכבת מב' דברים).

האחד בשונה מיחיד מורה על כך שאפילו שכבר נברא העולם, עדיין הקב"ה אחד כפי שהיה קודם שנברא.

  ערכים מורחבים – אחדות ה', אחדות פשוטה, אין עוד מלבדו והוי' הוא האלקים

שתיים

המספר שתיים מורה על חלוקה. ולכן ביום השני לבריאת העולם נחלקו המים העליונים מן המים התחתונים.

השתיים הם מחולקים ובדלים זה מזה, וזהו החילוק בין בורא לנברא (שכביכול נפרד ממנו ית').

  ערכים מורחבים – צמצום וישות

שלוש

המספר שלוש מורה על כך שהשתיים - הבורא והנברא - התאחדו ביחד. אופן זה של אחדות, אף שאינו אחד לגמרי, מכל מקום דוקא הוא מורה על אחדות אמיתית (וזהו ענין השלום שנעשה דוקא בין שני אויבים), וזהו ענינה של ספירת התפארת, שהיופי נעשה דוקא מהתכללות של שני הפכים.

כמו כן שלוש מורה על תוקף מיוחד כי "בתלתא זמני הוי חזקה" (בשלושה פעמים נעשתה חזקה). כלומר, שדוקא בפעם השלישית שנעשה משהו זה מורה על תוקפו.

שלושה ימים קודם השבת כבר מכינים אליה, וכן היא טורפת (משפיעה על) שלושה ימים לאחריה.

  ערכים מורחבים – אחדות, שלום, תפארת וחזקה

ארבע

המספר ארבע מורה על יציבות של קיום העולם כמו כסא שיציבותו באה מכך שעומד על ארבעה רגליים.

ישנם ארבעה ראשי שנים, ארבעה תקופות בשנה וארבעה מינים בלולב.

כן בליל הסדר שותים ארבעה כוסות, שואלים ארבעה קושיות ונמצאים ארבעה בנים.

כל זה הוא מפני שהעולם עומד על ארבעה יסודות - אש מים רוח עפר. בעשרת המכות שבמצריים חדרו המכות (לשיטה אחת) את ארבעת היסודות שמהם מורכב כל דבר.

  ערכים מורחבים – ארבעה ראשי שנים, תקופות השנה, ארבעת המינים ארבע כוסות ארבע קושיות, ארבע בנים, ארבע יסודות ועשר מכות

חמש

המספר חמש מורה על יציבות יותר מאשר ארבע, כיון שהוא כולל לא רק את ארבעת היסודות שבטבע אלא גם את היסוד החמישי הכולל את כולם - היולי.

יוסף אמר ש"היד החמישית לפרעה", כלומר, שהחמש הוא עולה לקדושה ולכן חוץ מהמעשר נותנים חומש.

בן חמש למקרא, ולכן רש"י כתב את פירושו באופן שגם הוא יבין ויתורצו כל שאלותיו.

שש

  • שש - שישה מידות, ששת ימי בראשית. ירידה לעולם. פעמיים חזקה.

שבע

  • שבע - שבת, מורה על יציאה מהעולם ועליה למעלה. אך בגדרי הטבע.

שמונה

  • שמונה - למעלה מהטבע, המילה בשמיני. שני אופנים: אז, וזא. השמיני שלאחרי ושנכלל (דבר מלכות שמיני ועוד).

תשע

  • תשע - שלוש פעמים חזקה, הספירות כשלעצמן, ללא ירידה לעולם (מלכות).

עשר

  • עשר - שלימות הפרצוף, העשירי יהיה קודש, כללות העולם - סדר ההשתלשלות (עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה). בן עשר למשנה.

אחד עשרה

  • אחד עשרה - למעלה מהעולם - סדר ההשתלשלות, המספר של הקליפה, הלבונה היא הסממן הי"א, י"א בניסן הולדת הרבי י"א שבט חודש הי"א.

שתיים עשרה

שלוש עשרה

  • שלוש עשרה - מידות שהתורה נדרשת, מידות הרחמים, עלים בשושנה. בגימטריה אחד.

ארבע עשרה

  • ארבע עשרה - "די" - ענינו של עני. מילוי המלכות וסדר ההשתלשלות.

חמש עשרה

  • חמש עשרה - "י-ה", עשיר, גילוי של למעלה מסדר ההשתלשלות גורם לבנינה של המדינה החריבה - מלכות. בן חמש עשרה לגמרא.

שש עשרה

שבע עשרה

בגימטריה "טוב".

שמונה עשרה

בגימטריה "חי".

תשע עשרה

עשרים

כ"ף הוא ראשי תיבות כתר, והמילה עשרים היא בגימטריה כתר. בן עשרים לרדוף ולמכור בנכסי אביו.

עשרים ואחד

אך טוב לישראל.

עשרים ושתיים

בך יברך ישראל.

עשרים ושלוש

עשרים וארבע

כתבי הקודש. "כד" ותמלא כדה ותעל - בכ"ד ספרים.

עשרים וחמש

כה - נבואת שאר הנביאים.

עשרים ושש

בגימטריה שם הוי'.

עשרים ושבע

זך - מורה על בירור וזיכוך העולם (ובפרט בדור השביעי שבו יצרפו ויזככו רבים..).

עשרים ושמונה

כח.

עשרים ותשע

שלושים

מספר הימים בחודש מלא. שלושים יום קודם החג צריך להתחיל לעסוק בהלכות החג.

שלושים ואחת

גימטריא שם א-ל.

שלושים ושניים

ל"ב נתיבות חכמה.

שלושים ושלוש

גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ל"ג בעומר.

שלושים ושש

ל"ו צדיקים נסתרים.

שלושים ותשע

ט"ל אורות טלך. ל"ט אבות מלאכות.

ארבעים ושניים

שם מ"ב, שם הוי' במילוי אל"פים.

ארבעים ותשע

מ"ט שערי בינה. מ"ט ימי העומר. שלימות בירור המידות.

חמישים

שער הנו"ן (חמישים שערי בינה).

חמישים ושתיים

שם ב"נ - שם הוי"ה במילוי ה"ה.

שישים

מבטל כל מיני רע.

שבעים

שלימות בירור המידות.

מאה

מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם.