החלצו - רנ"ט

המשך החלצו תרנ"ט, הוא מאמר מתוך ספר המאמרים תרנ"ט, המתחיל בדיבור המתחיל 'החלצו מאתכם אנשים לצבא' מפרשת מטות. נאמר בש"פ נח תרנ"ט.

הסיבה למאמר

העילה לאמירת המאמר על-ידי אדמו"ר הרש"ב הייתה קשורה במאורע כלשהו.

אדמו"ר הריי"צ מספר בסה"ש(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 234): פעם ישב אבי (הרש"ב) בהתוועדות חסידים, וראה שמזגו לאחד המסובים 'משקה' בכוס שקודם לכן שתה ממנה חברו. נטל הלה את הכוס ושטפה, ורק לאחר מכן שתה ממנה. אבי הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר המפורסם 'החלצו'.

כמה שבועות אחר-כך, בשבת פרשת נח תרנ"ט, חזר ואמר הרש"ב את המאמר. סיפר אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות ה'תש"ה עמ' 18-19): בשבת בבוקר עשינו קידוש בביתי והתכוננו ללכת אחר-כך לסעודת שבת אצל אבי. פתאום נפתחה הדלת ואבי נכנס. אבי אמר: 'באתי אליך לקידוש'. באותה שעה נכח גם החסיד רבי לייב מוועליז. הוא היה ירא-שמים גדול, נטול פניות אישיות, אבל היה אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז מחלוקת גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה. ובאותו קידוש אמר הרבי עוד הפעם את המאמר 'החלצו'.

תוכן המאמר

במאמר זה מסביר הרש"ב את מהותה של שנאת-חינם: שנאת-חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו (ספר המאמרים תרנ"ט עמ' נו).

עוד הוא אומר, כי שנאת-חינם נפוצה ביותר בין עובדי ה': "כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על-פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה - יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו" (שם עמ' סא).

חלוקתו על ידי הרבי

ביום ה', כ' מר-חשון ה'תשמ"ח חילק הרבי, (לבנים מבן י"ב שנה ולבנות מבת י"א שנה) את קונטרס "החלצו" (רנ"ט) מכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בעל יום ההולדת.

במהלך החלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. עוד באותו לילה הודפסו במיוחד אלפי קונטרסים. ולמחרת – ביום ו' כ"א חשון המשיך הרבי את החלוקה. חלוקה זו, היא החלוקה הראשונה, במתכונת ה'חלוקות' שהחלו באותם שנים.

היה זה כשחזר כ"ק אדמו"ר שליט"א מהציון הק' לאחר ששהה בו מהצהריים. תפילת ערבית הסתיימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א חזר לחדרו הק'. ואז נמסרה ההודעה: כ"ק אדמו"ר שליט"א עומד לחלק עתה את 'קונטרס' "החלצו" (רנ"ט) של בעל יום ההולדת – לבנים מגיל 12. ולבנות מגיל 11.

בפשטות החלוקה באה בעקבות מאורעות של היפך אהבת ישראל בתוככי אנ"ש ובשכונת קראון הייטס.

יש לציין, כי הייתה זו הפעם הראשונה, בה הרבי נעמד לחלק קונטרס לכל אחד ואחד (לא בשעת פארברייגען, או לאורחים או מצבים מיוחדים), והייתה זו הפתיחה הראשונה להמשך החלוקות במתכונת זו.

החלוקה נמשכה כשעה, כשלכל אחד מאחל כ"ק אדמו"ר שליט"א "א הצלחה'דיקער לערנען"...

והייתה נמשכת, כנראה, עוד זמן רב אילולי כמות הקונטרסים היתה נגמרת... מן המזכירות נמסר כי החלוקה תמשיך גם מחר. בדפוס שמעל ל-770 (שם כבר רגילים לכל מיני עבודות פתע...) עמלו קשות במשך כל הלילה על הדפסתם של עוד כמה אלפי 'קונטרסים'.

בינתיים התרכז קהל רב בבית המדרש הגדול ב 770- ללימוד הקונטרס במשותף, בשיעור שנמסר על ידי הגאון החסיד ר' יואל כהן.

ביום שישי כ"א מר-חשון עוד בטרם הגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א ל-770, כבר צבאו על פתחי הבנין המונים רבים שהמתינו להמשך החלוקה המובטחת.

מיד לאחר שהגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א, החל שוב לחלק לכל האלפים הרבים את ה'קונטרס' בתוספת הברכה הנ"ל. מכל 'ניו יורק' ומחוצה לה הגיעו המוני חסידים והחלוקה – המאוד חריגה ומיוחדת – נמשכה עד הצהריים. מה נעים ומה נחמד היה לראות בכל מקום ופינה אנשים נושאים עמם את ה'קונטרס' שזה עתה קיבלו, מעלעלים בו או יושבים בפנים בית המדרש ולומדים בו.

החלוקה הביאה עמה גל חדש של התעוררות בלימוד החסידות בכלל, ובאהבת ישראל – תוכן הקונטרס – במיוחד. ומיני אותה חלוקה החלו להקבע ב 770- ובכלל, שיעורים רבים, במשך ימות השבוע, של לימוד ה'קונטרס' בקבוצות.

יש לציין שלכו"כ מהעוברים בחלוקה הרבי שאל האם הם בגיל בר מצווה.