דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)
ר' דובער שניאורסון (נקרא בשם "בערל") היה אחיו של הרבי מליובאוויטש. נולד ביום ג' בכסלו תרס"ה לרבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסון בניקולייב ונרצח ע"י הנאצים בשלהי שנת תש"א באיגרען ליד העיר דנייפרופרובסק.
קורות חייו
בשנת תרס"ט, העתיק את מושבו, ביחד עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק).
הי' בעל כשרון נפלא[1].
במשך שנים רבות סבל ממחלה כרונית. בקיץ תרפ"ב נסע אחיו הגדול, הרבי לביקור מיוחד לחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו ר' דובער (ובאותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב[2]). והיה מאושפז בבית רפואה שבעיירה איגרען ליד העיר דנייפרופרובסק.
בשלהי שנת תש"א היה מאושפז בבית רפואה שבעיירה איגרען ליד העיר דנייפרופרובסק, באותה תקופה כבשו השלטון הנאצי את יקטרינוסלב, והם הוציאו להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר בית הרפואה בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד.
בשנת תשנ"ו מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה הוקמה מצבה על קבר האחים, שעליה נחרת:
במקום הזה נרצח על-ידי הנאצים ימח-שמם, ונטמן יחד עם עשרות מאחינו בני ישראל הי"ד . . הוו"ח אי"א . . דובער הי"ד . .".
בשנת תשס"ח הוקמה מצבה חדשה על קברו, והתקיימה טקס הקמת המצבה, בהשתתפות רבה של העיר השליח הרב שמואל קמינצקי, וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, נשאו המשתתפים את תפילת "א-ל מלא רחמים", והדלקת נרות לזכרו.
הרבי כתב (תרגום מאנגלית - ההדגשה אינה במקור): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - סבתא. אח. בני דודים. ואחרים הי"ד".
תאריך הירצחו
בשנת תש"ז רשם הרבי של לוח תאריכי היארצייט ממשפחתו שבירר אצל אמו הרבנית חנה שניאורסון[3]. לא ידוע התאריך המדויק של יום הירצחו, וככל הנראה היה בכך "משנה ראשונה" בכ"ד תשרי, ואחר כך נקבע התאריך לכ"ה אלול[4].
משפחתו
- אביו: הרב לוי יצחק שניאורסון.
- אמו: הרבנית חנה שניאורסון.
- אחיו: הרבי.
- אחיו: ר' ישראל אריה לייב שניאורסון.
הערות שוליים
- ↑ בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר מהורש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".
- ↑ היום יום מהדורת תשס"ט.
- ↑ התפרסמה לראשונה בשבעון בית משיח גליון 51 עמ' 8-9.
- ↑ ראה בארוכה מה שכתב בזה הרה"ח ר' שמואל קראוס שי' בשבועון בית משיח גליון 303 עמ' 62 ואילך.