עשיו

"עשיו הוא אדום". ונקרא כך על שם שביקש מיעקב אחיו: "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה", ובשכר זה מכר את בכורתו ליעקב, היינו את הזכות לעבודת ה' שהיתה שמורה לבכורים.

אמרו חז"ל: "יצחק, יצא ממנו עשיו", ובזה שני ענינים:

א. יצחק, יצא (ונפרד) ממנו עשיו.

ב. יצחק, יצא ממנו עשיו.

ישראל מומר

הענין הב' מתחלק אף הוא לשנים:

1) אף על פי שעשיו יצא ונפרד מקדושתו של יצחק - שיצא לתרבות רעה, מכל מקום מכיון שיצא ממנו - מיצחק, יש לו קשר עם יצחק, ודינו כדין יורש, וכמו שכתוב: "ירשה לעשו נתתי".

והטעם הוא משום שעשיו נולד לאם יהודיה - רבקה אמנו, לכן אף שהוא בגדר "ישראל מומר", אבל ישראל הוא, ודינו כדין ישראל, שאעפ"י שחטא - ישראל הוא.

ולא כמו ישמעאל, שאעפ"י שגם הוא יצא מאברהם, אבל להיות שאמו היתה שפחתה המצרית של שרה, ולא נחשבה כאשתו של אברהם, שלא התגיירה כמו האמהות, לכן בנה - דינו כבן נח שלא התגייר. ולהיותו "בן האמה" - אינו יורש את אברהם, מה שאין כן עשיו שנולד לרבקה אשת יצחק, נחשב לבן ויורש - כנ"ל, וכמו שנאמר "ירושה לעשיו נתתי את הר שעיר", והיא הירושה שירש מנחלת אברהם, שנתן הקב"ה לאברהם ארץ עשרה עממים, שהם שבעת עמי כנען, וקיני קניזי וקדמוני, הן עמון ומואב ושעיר.

ואמנם בגאולה האמיתית והשלימה, ינחלו ישראל גם ארצות שלושה עמים אלו - כהבטחת ה' לאברהם - כולל גם את הר שעיר, וכמו שכתוב "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה", ואז גם יחזיר יעקב את עשיו אחיו מהקליפה אל הקדושה, כפי שהבטיחו בשעה שנפגשו: "עד אשר אבא אל אדוני שעירה".

ולפי זה משמע, שאעפ"י שעשיו נפרד לגמרי בדרכי חייו - מיצחק, אבל בעצמיותו ופנימיותו הנעלמת - נשאר שייך ליצחק אביו, כדלהלן.

וזה שנאמר: "כי ביצחק יקרא לך זרע", ולמדו חז"ל: "ביצחק" ולא כל יצחק", דהיינו יעקב שהוא חלק מיצחק. משמע, ש"כל יצחק" כולל גם את עשיו, ולכן גם קבורת ראשו של עשיו היה "בגו עטפיה דיצחק" - במערת המכפלה (בנפרד מגופו, כמסופר במדרש), שאעפ"י שגופו של עשיו נפרד מיצחק, דבר המסמל שבחיצוניותו ובדרכי חייו נפרד עשיו מדרך אביו, אבל "ראשו" - פנימיותו, היה בחיק אביו יצחק, משום שישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא.

זה לעומת זה

2) "יציאתו" של עשיו ממנו - מיצחק, משמעה שהקליפה שנפל בה, היא מקבילה ודוגמה למדתו של יצחק, כי זה לעומת זה עשה אלקים - רע לעומת טוב כו', "כקוף בפני אדם".

וכידוע שמדתו של יצחק היא מדת היראה את ה' - "פחד יצחק", ששרשה היא ספירת הגבורה של מעלה, ולעומתו - עשיו הוא אדום, היה ממדת הגבורה דקליפה.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")