הר סיני
הר סיני הינו ההר עליו נתן הקב"ה את התורה ב"מעמד הר סיני".
נתינת התורה על ההר
במדרש מסופר על ריב שפרץ בין ההרים: על מי ייתן הקב"ה את התורה,כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם – הר סיני. הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה גשמיות אך מהגשמיות לעשות רוחניות. הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך.
ההוראה מהסיפור
בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות – לקיים את ציווי השולחן ערוך "על יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל גאווה נאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור[1]".