חנוך הענדל הבלין

ה'מנוול' חנוך הענדל הבלין נולד לאביו הרב שלמה זלמן הבלין בחברון.

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת. בין השנים תרפ"ז - תש"ז שימש כנציגו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל בנוגע לפעילות למען טובת כלל יהודי רוסיה והתעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים ( - אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים. ניתנו במכסה מצומצמת), לחסידי חב"ד בברית המועצות, במסגרת "הועד להצלת יהדות רוסיה" שעל ידי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו"ר הריי"צ ומהמזכירות.

היה ממנהלי ישיבת תורת אמת - ירושלים לצד אביו הרב שלמה זלמן הבלין שהיה מנהל הישיבה, ולאחר פטירתו מילא את מקומו. בשלב מסויים החלו חיכוכים בין הנהלת הישיבה בירושלים לבין המרכז בניו-יורק, עקב גניבות שגנ מקופת הישיבה וכמה מעשים וכו' ומכיון שלא קיבל לגמרי את מרות הרבי. הדבר שהביא למשא ומתן עם ההנהלה שנמשך עד לשנת תשי"ג. בשנה ההיא הוחלפה ההנהלה על פי הוראת הרבי. במכתב משנת תשי"ג כותב הרבי לר' אברהם פריז על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים. חסידים שונים סבלו מחיכוכים אלו, חלקם הופללו בעבירות חוק ונעצרו. הנושא גם הגיע לעיתונות.

נפטר בח' אלול תשכ"ח.

במשך השנים הענדל העלה על הכתב סיפורים, אמרות ועניינים בחסידות מפי גדולי החסידים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר המשפיע על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.