מרדכי שלמה פרידמן
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי מרדכי שלמה פרידמן האדמו"ר מבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם באמריקה.
הרב פרידמן נולד בבויאן בי"ג בתשרי תרנ"א לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד ישראל מרוז'ין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא בנו של הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל. הוא התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות בלימוד התורה בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון תרס"ח נישא לבתו של הרה"ק ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז )נכד האוהב ישראל מאפטא. בתרע"ז בהיותו בן כ"ו שנים הוכתר לישב על כסא אביו.
בתרפ"ז התיישב בניו יורק ועד מהרה נודע בצדקותו ורבים השכימו לפתחו ושקדו על דלתותיו לדרוש את ה', ולבקש את ברכותיו הקדושות שפעלו ישועות בקרב הארץ. כך הצליח להקים באמריקה של אז, את המלכות האצילית של בויאן, ולגדל דור חדש של אברכים חסידיים עובדי ה'. כמו"כ היה פעיל הרבה בעניני הכלל, ואחרי המלחמה התגייס לשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה, ולעזרת הפליטים.
אהבת ישראל שבערה בו היתה לשם דבר והרבה לפזר סכומים גדולים לצדקה, תוך שהוא עצמו מסתפק במועט שבמועט. ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ושמר את החזקה שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על ההדלקה בל"ג בעומר במירון, וכשנבצר ממנו לבוא מינה לכך שליח את רבה של צפת.
כיסופים לגאולה מילאו את כל ישותו והרבה להתעניין במצב היהודים בארץ ישראל ולהתפלל עבורם. בתשי"ג יסד את הישיבה הקדושה "מתיבתא תפארת ישראל" בירושלים, המתנוססת לשם ולתהלה. בשנת תשכ"ח חלה וגם בגבור עליו מחלתו המשיך בעבודת הקודש ובהתמדתו העצומה בתורה, עד שנסתלק ביום ה' אדר תשל"א ונטמן בהר הזיתים.
אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב אל הרבי מבויאן[1] בתור נשיא אגודת האדמורי"ם בארה"ב לקבעו תענית ציבור יחד עם הרב הרצוג, הרב דושנינסקי, רבני הספרדים, והרב יחזקאל אברמסקי. כמו"כ עמד עמו הרבי בקישר מכתבים בענין האגודה למען שמירת שבת שהקים.
ביום ג' פרשת חיי שרה תש"ז, כתב האדמו"ר מבויאן אל הרבי:
- "כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' פרשת תולדות הבע"ל נתחיל בכתיבת ספר התורה לזכרון חללי אירופה הי"ד, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים מהאדמורי"ם, אודים מוצלים מאש, היתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו"[2].
עם הקבי
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ היה האדמו"ר מבויאן ביחסי ידידות קרובים ביותר עם הרבי והתראו כמה פעמים. והרבי שלח מכתב אל האדמו"ר מבויאן בברכת מזל טוב להולדת נכדתו.
ביום י"ג באלול תשכ"ו עברה ליד 770 לויה של הרה"ח ר' משה שלמה הכהן הורנשטיין חסיד בויאן[3] שאשתו ז"ל היתה קרובת משפחה של הרבי. הרבי ליוה את הארון בהליכה קצרה ואח"כ נכנס לרכב שנסע אחרי הלויה עד בית מדרשו של האדמו"ר מבויאן באיסט סייד מנהטן. כשראה הרבי את האדמו"ר מבויאן יורד במדריגות ביתו, יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.
הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן היתה מיוחדת במינה. לפי השמועה היו מחליפים ביניהם משלוח מנות בפורים. הצדיק היה מזכיר את שמו של כ"ק אדמו"ר ביראת כבוד מיוחדת. כשאחד מחסידיו שבא מארץ הקודש להסתופף בצלו, נכנס לקבל את ברכת הפרידה, אמר לו שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".
כאשר ביקר האדמו"ר בארה"ק בתשי"ג, ביקר את מוסדות חב"ד. בכ' בשבט הוא נסע ללוד בליווי עשרות מחסידיו ואישי הצבור החרדי, לבקר בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. הוא התקבל בכבוד רב ע"י חברי נשיאות אגודת חב"ד בארץ ישראל. בהמשך עבר בין הכתות והביע התפעלותו מהיקף ידיעות התלמידים והבנתם. בהיכל הישיבה נערכה מסיבת קבלת פנים לכבוד רבינו הק', בהשתתפות רבי שניאור גרליק רבה של כפר חב"ד, ראשי הישיבה, המשפיעים, וקהל רב מאנשי לוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני רבינו הק'"[4] כן ביקר גם במוסדות בכפר חב"ד.
בניסן תשכ"ב שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. ובערב חג הפסח תשכ"ב[5] שלח לו הרבי מכתב ברכה חזרה.
לאחר הסתלקותו של האדמו"ר מבויאן בשנת תשל"א, והבאת ארונו למנוחת עולמים בעיר הקודש ירושלים, שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הגרש"י זוין זצ"ל לנחם את המשפחה בשמו.
- ↑ בי"א אלול תש"א אגרת א'תקכ.
- ↑ בכ"ג מרחשון תש"ז אגרת ב'תתקנא השיב הרבי כי הוא שולח את רבי שמואל שליט"א הלוי לעוויטין, להשתתף בשליחותו באסיפתם הכבודה.
- ↑ הוא היה בא בראשי חדשים ל 770- ומקבל עליה של כהן במנין של הרבי, אח"כ היה נכנס לחדרו הקדוש של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה", אולם בר"ח אלול תשכ"ו לא איחל לו, והיה מאד מודאג מזה. ואכן פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.
- ↑ קובץ "תפארת ישראל" רוז'ין קובץ נ"ה ע' 67. עיתון "המודיע" מיום כ"א שבט תשי"ג.
- ↑ אגרת ח'תב.