ר׳ יהושע דובראווסקי נמנה מגדולי החסידים של האדמור המהר״ש ואדמור הרש״ב , נודע כתלמיד חכם גדול, למדן מופלג, וחסיד.

תולדות חיים

ילדותו

ר׳ יהושע נולד לאביו החסיד ר׳ מאיר דובראווסקי שהיה מהחסידים של אדמור הצ״צ ( היה מה״עולי רגל ״ לעיתים קרובות ) כנראה בעיר פודוברנקה כבר בשנות ילדותו היו נראים בו כשרונותיו המופלגים .

בנו ר׳ מענדל סיפר לנכדו הסופר החסידי ר׳ יהושע (שנקרא על שם הסבא רבא ): ״ שהיה לו באמת ראש מצויין וחושים גאוניים, כי אני (מספר על עצמו) הייתי מסוגל רק בגיל 10-11 ללמוד לבד דף גמרא עם תוספות אבל אבי (ר׳ יהושע) היה כבר מסוגל לזה בגיל 8 ! ״

נישואיו ונסיעותיו

בא בברית הנשואין עם מרת צביה בת למשפחה החסידית המפורסמת חייקין [1] .

בהיותו בקרלביץ השפיע על הרב הגאון ר׳ יהודה לייב שפירא[2] (אבי משפחת שפירא החבדי״ת המפורסמת ) עד שנהפך לחסיד מושלם .

אף פעם לא רצה לקבל משרת רבנות , והיה מרבה לנסוע , ליהודים שמהערים שביקר היתה הידיעה שהוא למדן מופלג , לכן הציקו לו כל מיני שאלות , מכיון שהסמיכה אין לו ,וממילא אין לו היתר הוראה , לכן בכניסתו פעם ביחידות אצל אדמור המהר״ש או אדמו״ר הרש״ב שאל האם הוא יכול לענות על שאלות שידועות לו התשובות , למרות שאין לו סמיכה ענה לו הרבי בנחת ״ קענסט ענטפערן , קענסט ענטפערן ״ ( אתה יכול לענות , אתה יכול לענות ) .

שאלת המלבי״ם לאדמור המהרש

פעם באחת מנסיעותיו לאדמור המהרש עצר ר׳ יהושע בעיירה שבה גר הרב מאיר לייבוש המלבי״ם ונכנס לבקרו לביתו ושאל לו המלבי״ם שאלה : חז״ל אומרים[3] :״ על דברי יצחק לאברהם אבינו בדרכם לעקידה ״ איה השה לעולה[4] ״ ש״ אדם דואג על דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו ״ ולכאורה מה הקשר בין מאמר זה ליצחק ? ״ וביקש ממנו לשאול את זה לאדמור המהרש .

כשהגיע ליובאוויטש נכנס ליחידות ושאל אותה שאלה , ענה לו הרבי : ״ בקשר לזריקת הדם יש הבדל בין קורבן עולה לקרבן בכור [5] : את הדם של קרבן עולה זורקים שתי מתנות המזבח , ואת הדם של הבכור זורקים רק מתנה אחת .

וזו הייתה שאלתו של יצחק אצל אברהם : איך יזרק פעם אחת או פעמים ?

מזה למדו חז״ל גדולתו של יצחק שהוא דאג על ״איבוד דמיו ״ זריקת הדם שלו ולא מ״איבוד ימיו ״ שהולכים לשחוט אותו ולהורגו ״

כשחזר אצל המלבי״ם עם התשובה קם ממקומו ואמר : ״ תורה היא מן השמים ״

נישואיו בזוו״ש

לאחר שאשתו מרת צביה נפטרה בצעירותה כנראה היתה חולה בשחפת , בנו הילד מענדל הלך אצל סבו ר׳ מאיר בעיירה פודוברנקה , ר׳ יהושע לא חשב להינשא בשנית שב לנסיעותיו , בעיר הולדתו גר יהודי מה״ בעלי בתים החשובים ״ שרצה שר׳ יהושע יתחתן עם בתו , לכתחילה ר׳ יהושע לא רצה , ומכיון שיהודי הזה היה עקשן גדול הצליח לשכנעו שישאל את הרבי , ובסוף השידוך קם והיה, ונולד לו בן ר׳ משה חיים דובראווסקי .

משפחתו

נולדו לו שני בנים :

מזוו״ר :

• ר׳ מנחם מענדל דובראווסקי ראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ורב בכמה עיירות בברית המועצות.

מזוו״ש :

• ר׳ משה חיים דובראווסקי מחברי ועד ההצלה ביציאת רוסיה תש"ו שנאסר בעקבות פעילותו על ידי הנ.ק.וו.ד. ונשלח לגלות בסיביר.  

לקריאה נוספת

• ראה בזכרונות נינו ר׳ יהושע דובראווסקי

• ראה בספר ״ גבורה יהודית במלכות הרשעה[6] ״

הערות שוליים

  1. ^ לא ידוע איך בדיוק יש אומרים שהיתה אחיינית לרבנית זלדה רחל אמו של ר׳ לויק, ויש אומרים שהיתה אחותה של רבנית זלדה רחל ויש אומרים שהיתה דודתה של רבנית זלדה רחל . בחליפת המכתבים בן בנה ר׳ מענדל ו ר׳ לויק הופיע תמיד הביטוי״ ש״ב״ ״שאר- בשרי״
  2. ^ בסוף נהיה מחותנו שבנו ר׳ מענדל התחתן עם בתו של ר׳ יהודה לייב מרת איידלה
  3. ^ ספר החיים י, א
  4. ^ פרשת וירא כב, ז
  5. ^ מסכת זבחים נג:-נו:
  6. ^ ראה דף 165