שלמה באשעס
רבי שלמה באשעס (ב' אייר תק"ה-ח"י אייר תרי"ז) היה מנכבדי החסידים בעיר דינבורג בתקופת נשיאותם של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
תולדות חיים
הולדתו
ר' שלמה נולד להוריו ר' משה חיים ומרת מרים בדענבורג בב' אייר תק"ה.
במשך שלושים שנה היו הוריו חשוכי ילדים, ובב' אייר תק"ד הצטרפו לחבורתו של החסיד ר' גדליה ברוך[1] על מנת להסתופף בחג השבועות אצל הבעל שם טוב ולבקש את ברכתו להפקד בבן זכר.
כאשר נכנסו לחדרו של הבעל שם טוב, נמנע מלברכם, והדבר גרם להם צער פנימי. החסידים ששהו במעזיבוז באותו זמן השתתפו בצערם, והחליטו לצום במשך שלושה ימים ולהתפלל עליהם. לאחר שסיימו את הצום של היום השלישי, הזמין הבעל שם טוב את כל האורחים להסב לסעודה חגיגית, כשהוא שרוי בשמחה גדולה, ומבאר את כוחה וגדולתה של אהבת רעים, שבזכות האכפתיות שגילו החסידים על חברם, הצליחו לשנות את גזר הדין מלמעלה, ובזכותם ייפקדו הזוג המבוגר בפרי בטן.
ברכת הבעל שם טוב התקיימה במלואה, ובנם נולד בדיוק שנה לאחר שיצאו יחד עם ר' גדליה ברוך אל הבעל שם טוב, ונקרא בשם שלמה.
שנות נעוריו
בשנות נעוריו התחנך אצל טובי המלמדים החסידיים בדענבורג, ובשנת תקי"ח בהגיעו לגיל בר מצוה, נסע לראשונה יחד עם אביו אל הבעל שם טוב.
כשהגיעו למעזיבוז, נכנס יחד עם אביו ליחידות והבעל שם טוב בירך אותו בזכרון טוב ובאריכות ימים.
בשנת תקכ"ב בהיותו בגיל שבע עשרה, שידכוהו הוריו עם יוכבד, בתו של ר' גדליה ברוך, ולאחר חתונתו התחילו לכנותו בשם "ר' שלמה באשעס", על שם חותנתו מרת באשע, שהייתה מפורסמת בכל דענבורג במעשיה הטובים ובעזרתה לנצרכים.
זקנותו
כברכתו הק' של מורנו הבעש"ט זכה ר' שלמה לאריכות ימים מופלגה, ולזכרון נפלא. הוא היה מעמודי התווך של עדת החסידים בדענבורג, והשקיע רבות בחינוך צעירי החסידים, ובכל התוועדות שהתקיימה היה מראשי המדברים.
בהיותו כבן חמישים התחיל לקבץ סביבו בחורים בעלי כשרונות, ומסר בפניהם שיעורים בגמרא.
ר' שלמה נשאר בריא עד יומו האחרון, ובהיותו בגיל מאה ושתים עשרה שנה, נפטר ביום י"ח באייר (ל"ג בעומר) תרי"ז.
משפחתו
- בנו, ר' זלמן באשעס[2].