זאב וולף קיצס
רבי זאב וולף קִיצֶס היה מתלמידי הבעל שם טוב. הוא נקרא כך על שם אמו קיצעס.[1] יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס".[2]
הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר במזיבוז בשנת ת"ק הנגיע עמו ר' וולף.
מסופר כי הוא לא היה אוכל מהבשר של הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.[3]
אדמו"ר הזקן[4] מסביר כי המגיד ממזריטש העיד על הבעל שם טוב שאם היה בימי התנאים היה פלאי ממיוחדים שבתנאים, כי רוב תנאים בבריאה[5] כי משנה ביצירה[6] והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, מבריאה. ואילו נשמתו של הבעל שם טוב היתה מעולם האצילות, כמו המיוחדים שבתנאים.
זהו ההסבר. לפי שורש נשמתו הגבוהה של הבעל שם טוב, היה יכול לאכול גם בדרגה זו של כשרות, כי לפי דרגתו לא היה חושש מיניקת החיצונים, ולא צריך היה לגדר חמור כל כך כמו מי שבדרגה נמוכה יותר, אך רבי וולף קיצס, לפי דרגתו הנמוכה יותר, צריך היה להחמיר יותר.
הערות שוליים
- ↑ במכתב נ"ד של הגניזה החרסונית הוא חותם עצמו בשם "זאב וולף בן קיצעס".
- ↑ כך נראה יותר, וכך הוא חותם את עצמו במכתב צד - "זאב וואלף בן קיצע.
- ↑ ראה הנסמן בספר מגדל עז (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.
- ↑ מאה שערים ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.
- ↑ ראה גם הנסמן שם ע' שסז-שסח.
- ↑ תקו"ז בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פ' ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.