נאות דשא
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבותינו נשיאנו מזמן לזמן נסעו בחדשי הקיץ לנאות דשא (באידיש: דאטשע).
רקע
הלשון "נאות דשא" הוא לשון רבותינו נשיאנו בכמה וכמה שיחות בנוגע לנסיעה בחדשי הקיץ ל"דאטשע" בלשון הפסוק בתהלים "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי"[1].
אצל רבותינו נשיאנו
אדמו"ר הרש"ב
הפעם הראשונה שאדמו"ר הרש"ב נסע לנאות דשא היתה בשנת תרנ"ה. הסיבה הגלויה לנסיעתו היתה חלישות בריאותו. ברם, הסיבה האמיתית - סיפר אדמו"ר הריי"צ - היתה שרצה להיות יחד איתו ולהתמסר לחינוכו הפרטי[2]. בטיול בן השעתיים בנאות דשא גילה לו את החלטתו הקדושה שהוא בעצמו יתמסר בהדרכתו. סדר הטיולים היה נשמר בדיוק נמרץ. גם ימים גשומים וסגריריים לא שינו את הסדר. באותם טיולים התמסר אדמו"ר הרש"ב לחינוך בנו הדריכו וכילה לו עניינים נעלים.
אדמו"ר הרש"ב היה בא לליובאוויטש מהנאות דשא מדי יום שני. ביום חמישי י"ב תמוז שהיה יום הולדת של בנו אדמו"ר הריי"צ קמו בהשכמה טבלו בנהר ונסעו לאהל רבותינו נשיאנו בליובאוויטש, שם מול ארון הקודש הפתוח השביע את בנו ומסר לו את העבודה בעסקנות הכלל בעניינים גשמיים ורוחניים[3].
אדמו"ר הרש"ב בעת הנסיעה לנאות דשא קורא - בפעם השניה - תיקון ליל שבועות, וכשנוסעים כארבע פרסאות מצוה לעמוד ונוטל ידיו ומברך תפילת הדרך[4].
אדמו"ר הריי"צ
בשנים תרצ"ז-תרצ"ח אדמו"ר הריי"צ היה נתון בחולשה בריאותית ועל פי הוראת הרופאים נסע לפוש מספר פעמים בנאות דשא בעיירה פרכטולדסדורף שבאוסטריה. במהלך שהותו במקום, נהג הרבי לבקר אותו לעיתים תכופות בהם היה משוחח איתו בעניני תורה וחסידות, ומקבל ממנו הוראות בעניני עסקנות הכלל.
הרופאים אסרו על אדמו"ר הריי"צ להתאמץ והורו לו לנוח מעיון שכלי בלימוד התורה, ובשל כך ניצל אדמו"ר הריי"צ את אחת ההזדמנויות בהם ביקר אצלו חתנו והתיישב לשחק איתו שחמט. בהתוועדות י"א ניסן תש"ז, בעת ביקורו של הרבי בפריז, הרבי סיפר שלאחר הסיבוב הראשון חשב הרבי הריי"צ שהרבי מסובב את המשחק על מנת שהרבי הריי"צ ינצח. ומשום כך הרבי הריי"צ ביקש לשחק סיבוב נוסף, בו זכה הרבי[5].
אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"א בנאות דשא סמוך לנויארק סיפר[6]: הסדר בליובאוויטש לנסוע לנאות דשא היה, שהיו נוסעים בערב, עוצרים בדרך, מתוועדים בשדה על הדשא ועם אור הבוקר הגיעו למקום נאות הדשא. כשאבי היה מגיע לנאות דשא, היה פושט בגדיו העליונים ונשאר בטלית קטן, מתיישב ומפשט הטלית קטן ואומר "זהו הבראה".
בהזדמנות זו ביאר את עניין נאות דשא ברוחניות, נעות דשא זהו בית של דשא, והכוונה היא שהוא כמו הדשאים שגדלים כל אחד בפני עצמו[7]. ב"בית" לומדים ומתפללים, אך הרי עסוקים עם אנשים. בנאות דשא הקל וחומר הוא בעצמו, מה שהוא שקוע בתוכו, עניין "ויגבה ליבו בדרכי ה'"[8] העבודה בשמחה.
בשנות תש"א - תש"ד נסע אדמו"ר הריי"צ לנאות דשא בבית הבראה במוריסטון ניו ג'רזי למשך חודש בערך. ואז נהג הרבי מפעם לפעם לנסוע לכמה שעות לבקרו.
הרבי
הרבי מלך המשיח במשך כל שנות נשיאותו לא יצא אף פעם לנופש ולא נסע לנאות דשא. יוצאים מן הכלל באופן חריג היו שלושת ביקוריו של הרבי במחנות הקיץ גן ישראל וקעמפ אמונה בהרי הקסטקיל בשנים תשט"ז תשי"ז ותש"כ. במהלך ביקוריו בקעמפ ערך הרבי סיור בשטח הקעמפ ואחר כך נטל את ידיו לסעודת מצוה והתוועדות מיוחדת. שיחותיו של הרבי שנאמרו במהלך ביקורים אלו נדפסו בספר "בנאות דשא" בהוצאת קה"ת.
קישורים חיצוניים
- אלבום "בנאות דשא" קה"ת, תשנ"ג