מסכת יבמות
במסכת יבמות יש 16 פרקים, ו121 דפים.
נושא המסכת הוא בעניני מצוות יבום וחליצה, ובדיני נישואי נשים שעקבות בעליהן אבדו.
יסודות בהבנת המסכת
מאמר יבמין, הינו כעין קידושין, המיוחדין ליבמה.
אופן קידושין אלו: נותן לה שווה כסף, ואומר לה: הרי את מקודשת לי במאמר יבמין[1].
לפי בית שמאי[2] מאמר הינו קידושין גמורים, לרש"י מדרבנן, ולתוספות[3] מדאורייתא.
לפי בית הלל, קידושין אלו אינם גמורים, אלא תקנת חכמים שיקדשו אשה לפני היבום, כדי שלא יהיה היבום באופן תרוץ - של ביאה ללא קידושין ויחוד לפני כן.
מאמר ביבמה מעוברת
על פי ההלכה הנפסקת[4] שיבום ביבמה שהיתה מעוברת, אינו נחשב ליבום, מכיון שלא היה יכול לייבם באותה שעה, מסתפק אדמו"ר הצמח צדק[5] האם מאמר במעוברת נחשב למאמר, או שלא, ולכן צריך לעשות מאמר שני לפני שמייבם.
לכאורה - משיב הצמח צדק, יש לומר כי הדבר דומה לקידושין רגילים שמועילים וחלים כי אם אינם ראוים לביאה[6], לכן גם מאמר כזה מועיל וחל.
יסודות בפרק האשה שנשאת
זונה היא אשת איש שזינתה עם אדם אחר שאינו בעלה.
כאשר הדבר היה ברצון נאסרת האשה לבעלה ואסור לה לדור עמו יותר. אם היה באונס היא מותרת לבעלה - אם היא אשת ישראל, אך אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה.
אשת איש שבא עד אחד שמת בעלה מותרת היא להנשא, אך עליה לבדוק טוב אם בעלה אכן, מת.
במקרה שהיא נישאה ולבסוף התברר שבעלה לא מת, נחשבת היא מדרבנן[7] לזונה ואסורה לבעלה.
שומרת יבם
שומרת יבם, הינה אשה של אדם שמת ללא בנים, ולכן היא זקוקה ליבום, והיא שומרת (מלשון ואביו שמר את הדבר) ומצפה ליבום.
ישנה מחלוקת בגמרא אם לאשה כזו ישנה דיני אישות לגבי היבם, מכיון שהיא זקוקה לו שיקדש אותה והיא אסורה לכל העולם, אם כן נחשב הדבר שהתורה המשיכה את האישות של האח המת לגבי האח החי. מחלוקת זו מכונה בגמרא "יש זיקה או אין זיקה".
אם אכן יש עליה דיני אישות ו"יש זיקה", תיקנו חכמים שיהיה עליה אכן את כל דיני איסורי האישות, שהם איסורי קרובים.
אחת מהמחלוקות היוצאות משאלה זו, היא אם שומרת יבם שמתה, אם מותר ליבם לישא את אמה, או שאנו אומרים שנחשב הדבר כאילו היא אם אשתו, והיא אסורה עליו באיסור חמות.
דעת רב היא שמותר באמה, אבל שמואל פסק שמותר באמה, וכן פסקו כל הפוסקים.[8]
ביאורי הרבי
- ה ב. עד שיהא שוע טווי ונוז. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)
- כה ב. ברש"י ד"ה ואין. (הודאת בעל דין רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118
- כט ב. ולא מיטמאת. לקוטי שיחות ל"ב ויקרא עמ' 61 (עמ' 74)
- לז ב. לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 138 (עמ' 150), חב"ד לייבורי
- פב א. טבילה במעיין. תורת מנחם
- סא ב. ילפינן ממשה. לקוטי שיחות ח"ו עמ' 256 (עמ' 266)
- סב א. ג׳ דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו, פירש מן האשה. ליקוטי שיחות חי"ח עמ' 288 (עמ' 297)
- סב א. גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 33 (עמ' 33)
- סב ב. שנים עשר אלף זוגים תלמידים כו'. לקוטי שיחות עמ' 149 (עמ' 152)
- קיד א. דלא ליטמו להו בידים. לקוטי שיחות ח"ז עמ' 147 (עמ' 159)
- סיום על מסכתות בני"ך, ברכות נזיר יבמות כריתות. ספר השיחות תשנ"א - ב, עמ' 835 (עמ' 385).
ביאורי הצמח צדק
ביאורי אדמו"ר הצמח צדק במסכת הינם על פרק ראשון, פרק שני, פרק שלישי, פרק רביעי, פרק עשירי, פרק שנים עשר, פרק שלושה עשר, פרק ארבעה עשר, פרק חמשה עשר, פרק ששה עשר
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ רש"י יבמות נב, א.
- ↑ יבמות כט א.
- ↑ שם ד"ה ב"ש.
- ↑ יבמות לה ב.
- ↑ צמח צדק על יבמות עמ' 174
- ↑ מסכת קידושין נב א.
- ↑ צמח צדק פ"י יבמות עמ' 176
- ↑ צמח צדק יבמות עמ' 175