מצות סוכה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־02:31, 20 באוקטובר 2024 מאת ז.ר. (שיחה | תרומות) (←‏הגדרים ההלכתיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סוכתו של הרבי בחזית בניין 770 ניו יורק
סוכות בירושלים

מצות סוכה היא מצווה מהתורה, שהאדם מחויב לדור בסוכתו שבעת ימים. בכלל זה אכילה, שינה, טיול וכל מה שהאדם עושה בביתו, חייב לעשות בסוכתו.

מצוות הסוכה

מצוות הסוכה היא אחת המצוות שנתקנו זכר ליציאת מצרים, כמו שנכתב במפורש בפסוק: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"[1].

לפי אחת הדעות המובאות בגמרא, הכוונה היא לענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל והגנו עליהם בעת הליכתם במדבר בצאתם ממצרים[2].

הגדרים ההלכתיים

הסוכה הינה דירת עראי, אך יש לה גדרים הלכתיים הכרחיים כדי שיוכלו לקיים בה את המצווה:

  • מספר הדפנות - מספר הדפנות המינימילי הוא שלוש דפנות, ואפשר להסתפק גם בשתי דפנות ולחי, הנחשבת כמחיצה שלישית.
  • גובה הסוכה - גובה הסוכה המינילי הוא עשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), והמקסימילי - עשרים אמה (כעשרה מטרים).
  • סכך - הסכך צריך להיות מגידולי קרקע בדווקא, ויש להניח אותו לכבוד החג. הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה.

ישיבה בסוכה

את חיוב השינה בסוכה למדו חז"ל מהכתוב בתורה:

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"

ויקרא כג, מב

על פסוק זה דרשו חז"ל[3] תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה[4]. מכאן אמרו חכמים במשנה:[3] "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".

מכך לומדת הגמרא שהישיבה בסוכה צריכה להיות מעין הקביעות שאדם יושב בביתו, ועל כן כל מה שהאדם עושה בביתו בימות השנה הרגילים, צריך הוא להשתדל לעשות אותם בביתו.

מצווה זו כוללת בעיקר אכילה שתיה ולינה, אך גם פעולות נוספות שהאדם רגיל לעשות בביתו, צריך הוא להשתדל לעשותן בסוכתו במשך חג הסוכות.

על פי הלכה, החיוב ההלכתי הוא רק על אכילת קבע ושינה, וכל שאר הדברים הינם הידור מצווה בלבד.

מנהגי חב"ד

ערך מורחב – שינה בסוכה, נוי סוכה
  • חסידי חב"ד נוהגים להקפיד מאוד שלא לטעום שום דבר מחוץ לסוכה, ואפילו לא לשתות מים מחוץ לה[5].
  • בנוגע לשינה מקפידים חסידי חב"ד שלא לישון כלל בסוכה, מפאת האור האלוקי הנעלה המאיר בה[6].
  • אצל חסידים מקפידים להישאר לאכול בסוכה גם בעת ירידת גשמים, אף שעל פי הלכה פטורים מאכילה בסוכה במצב כזה[8]

בתורת החסידות

מצוות סוכה היא באופן שמקפת את האדם כולו מראשו עד רגליו, היינו, שהאדם כולו, כל מציאותו, נכנס בתוך המצוה, שמקיפה ומסובבת אותו לגמרי, כמו מ"ם סתומה, שעל ידי זה נטהר מכל הענינים הבלתי-רצויים.[9]

הסכך נעשה מפסולת גורן ויקב. משום ששורש העניינים הגשמיים הם משם ס"ג הגבוה בדרגה משם מ"ה, ולאחר הבירור הוא נעשה בבחינת לבוש ושמירה לשם מ"ה, בחינת חשמל[10].

מעלת המצווה

למצווה זו מספר מעלות על שאר מצוות חג הסוכות, ולכן דווקא החג נקרא על שמה:

  • היא קשורה עם כל ימי החג: מתחילה עם כניסת החג ונמשכת בכל ימי החג. לעומת זאת, מצוות נטילת לולב, מתחילה רק בבוקר החג, ונפטרים ממנה לאחר עשייתה.
    בנוסף, עשיית הסוכה, הקודמת לחג, היא גם כן חלק מהמצווה. לעומת זאת, בנטילת לולב, ייתכן והמצווה תֵּעָשֶׂה רק בחג עצמו.
  • היא קשורה עם כל ענייני האדם: בכל דבר שהאדם עושה בסוכה, אפילו בצרכיו הפרטיים, הוא מקיים את המצווה. זאת בשונה משאר המצוות, הקשורות עם עניינים פרטיים ואברים מסוימים.
  • היא קשורה עם עצם מציאותו של האדם: מכיוון ש"כל מי שאין לו בית אינו אדם", וחיוב הישיבה בסוכה הוא שהישיבה תהיה כעין דירתו, שלמות היותו אדם נובעת מהסוכה. מסיבה זו, האדם קשור עם מצווה זו אף כשאינו בסוכה.[11]

לקריאה נוספת

  • סוכות השלוחים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 10

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ויקרא כג מג.
  2. ספרא אמור פרשה יב ד"ה פרק יז, סוכות יא, ב.
  3. 3.0 3.1 סוכה כח, ב.
  4. סוכה כו, ב. רש"י דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.
  5. ספר המנהגים - חג הסוכות, עמוד 67. אוצר מנהגי חב"ד עמוד ש. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סימן רסח.
  6. ספר השיחות תרצ"ו - ת"ש עמוד 295.
  7. היום יום חלק ב' (שלא נדפס), קטע א'.
  8. באחת השנים לאחר ייסוד ישיבת תומכי תמימים, ירדו גשמי זלעפות בחג הסוכות ואדמו"ר הרש"ב שלח לבדוק אם הבחורים אוכלים בסוכה וכשנודע לו שכולם סועדים בסוכה, כאשר הם סוככים מעל ראשם את מעיליהם. נהנה הרבי מאד ואמר: "בכך ניכרת הפעולה של לימוד החסידות. אף שהם פטורים מן הסוכה, בכל זאת הם מהדרים לאכול בגשם שוטף".
  9. תורת מנחם תשי"ג
  10. מאמרי אדה"ז תקסה ע' ת"ס.
  11. לקוטי שיחות, חלק ב', חג הסוכות.