משולם זושא מאניפולי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרה"ק משולם זוסיא מאניפולי נולד לאביו רבי אלעזר ליפא.

היה מגדולי חסידיו של המגיד ממזריטש, והיה רעו של אדמו"ר הזקן.

הוא היה אחיו של הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק בעל הנועם אלימלך, שנתקרב על ידו ובעצתו למגיד ממזריטש.

נודע כבעל דרך מיוחדת בעבודת השם הכוללת ענוה וביטול ועבודת ה' בתמימות.

קשריו עם אדמו"ר הזקן

מסופר כי פעם הלך אדמו"ר הזקן לר' זוסיא ור' זוסיא אמר כי ירא הוא מאד, מאחר שנשמה דאצילות הולכת אליו.

פעם חלה ר' זוסיא ואדמו"ר הזקן עמד אצלו ושימשו.

כשהדפיס אדמו"ר הזקן את ספר התניא שלח שליח מיוחד לר' זוסיא שיתן לספר את הסכמתו, ואכן רבי זושא כתב את הכסמתו הנלהבת לספר התניא, בה מכנה את אדמו"ר הזקן בתוארים "הרב האי גאון, איש אלוקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה".

על חיבור הספר כותב "וטוב אשר עשה ואשר הפליא ה' חסדוו ונתן בלבו הטהור להראות עַם ה', דרכיו הקדושים". בקשר לכך, מסופר כי רבי זושא התבטא בעת הסכמתו כתיבת הסכמתו זאת: "תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול בתוך ספר כל כך קטן".

אדמו"ר הזקן העיד עליו: עבודת איש המופת הזה, היתה ביראה עילאה כל כך, עד שבהיכל היראה היתה יראתו גם כן להפלא ופלא.[1]

אדמו"ר הזקן התאונן פעם באמרו: כיצד יתכן, שהצדיק רבי זושא, כאשר ברוח קדוש השיג את כוח הפועל אלוקי מכוכב אחד בלבד נפלה עליו יראה עצומה כל כך עד שמיד נפל לחולי השלשול, ואני תודות לקל, כח השגתי הוא בכל העולמות בממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, ואף על פי כן לא זז אני ממקומי ולא נד כלל. מדי דברו, אחזתו חיל ורעדה ותפול מידו הצלוחית, ופניו נעשו כלפיד אש, ועיניו בלטו כדרכו בקודש בעת התפשטות מהאי עלמא, לערך חצי שעה, ובפעם הזה אמר: בלי גוף המלאך אין היכולת להכיל יראה כזו.[2]

בב' שבט תק"ס נפטר ר' זוסיא ומנוחתו כבוד באניפולי על יד ציון המגיד ממזריטש.

לימודו

למרות שלא נודע כלמדן גדול, היה מכנהו אדמו"ר הזקן 'גאון'. הטעם לזה, הסביר, שכשאר היה מתקשה בלימוד היה מתפלל לה' שיאיר עיניו בתורה, כך שהיה זוכה ללימוד תורה באופן עמוק ואמיתי.

לפי גירסא אחרת סיפר אדמו"ר הזקן כי בשעה שביקרו האחים הקדושים הרבי רבי שמואל שמלעקא מניקלשבורג ורבי פנחס בעל ההפלאה אצל רבם המגיד הציעו לפניו קושיא עצומה בדברי הרמב"ם. כשבאו אליו מצאוהו שקוע בהרהורים, כשהפנו אליו את תמיהתם ענה להם מיד והראה להעם שהדברים אינם מוקשים כל עיקר. סיים אדו"ר הזקן את דבריו באמרו: שפטו אתם, האם אין הוא ראוי לתואר שר התורה?[3]

יש הטוענים כי רבי זושא היה רב עשרים ואחת שנים בעיר אניפולי, וביקש מהשי"ת שישכחו זאת, כדי להסתיר את גדלותו בתורה.

הערות שוליים

  1. מצרף העבודה עמ' כז.
  2. מצרף העבודה עמ' כז.
  3. מדור אל דור לרמ"נ טברסקי עמ' נ"א.