שיחה:הואיל ונפיק מפומיה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־00:31, 10 בנובמבר 2023 מאת שניאור א. (שיחה | תרומות) (←‏איחוד)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יחי אדוננו המלך לעולם! אני באמצע לערוך ערך זה, כל מי שמכיר מקורות נוספים בתורתו של הרבי מלך המשיח שליט"א מוזמן לסגננם בהתאם ולהוסיף אותם כאן! בהצלחה! אולי גם צריך לשנות את השם של הערך.. מתלבט.. מה דעתכם? כיפת יחי - שיחה, 21:00, ט"ו באייר, ה'תש"ף 21:00, 9 במאי 2020 (IST)

הגבהה - מכתב לרב זוין, על מנהג ביהכנ"ס של הרבי, אותיות חזקות. לכללות העניין ראה בס' של רשד"ב וו תורה יבקשו מפיהו. 62.0.85.33 21:06, 9 במאי 2020 (IST)
א. ישר כח ענק על הערך! ב. כדאי לשנות את השם ל"כיון דנפיק מפומיה דרב כהנא" ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • ט"ז באייר ה'תש"ף • 03:20, 10 במאי 2020 (IST)
מצטרף ליישר כח. ניסית לחפש באוצה"ח גם 'כיון דנפיק', גם 'כיוון דנפיק', 'כיוון דנפק', 'כיון דנפק', גם 'הואיל ונפק', 'הואיל ונפיק'? להתראות - שיחה, 03:33, ט"ז באייר, ה'תש"ף 03:33, 10 במאי 2020 (IST)

הפעם הראשונה שהוזכר בשיחות - אחש"פ תשי"ב, בקשר (או בהמשך ל)אכילת שרויה באחש"פ. הרבי אמר שמתנגד כתב לו כך כתירוץ על הנהגה מסויימת עיי"ש אויפעפענען - שיחה, 06:26, ט"ז באייר, ה'תש"ף 06:26, 10 במאי 2020 (IST)

ב"ה. ימות המשיח.

שיניתי ל'הואיל' היות וכך כתוב בגמ' וכן בשיחות אד"ש. יש הפניה לשם הקודם.כיפת יחי - שיחה, 13:58, ט"ז באייר, ה'תש"ף

איחוד

הערך חשוב מאוד ויישר כח גדול לעוסקים בו, אך לענ"ד אין מקום לזה כערך עצמאי, אלא כפיסקא בערך מנהג. הביטוי אינו מושג לעצמו, אלא מסביר את חשיבות הנהיגה בדרכי רבותינו נשיאנו. בדיוק כמו שלא נעשה ערך על הביטוי "האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה". ודו"ק.

כמו כן לענ"ד יש לפצל בערך עצמו לפי נושאים ולא כרשימת מכולת של כל איזכורי הביטוי. היינו: חשיבות ההנהגה במנהגי חב"ד בכלל, חשיבות ההנהגה במנהגים של הרבי ומנהגי 770, וכו'. -- קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 19:09, י"ז באייר ה'תש"ף

נגד דבר מסויים מקבל משמעות של מושג לפי גודל השפעתו והמשמעויות הרבות הנוצרות ממנו, הערך הזה הינו מרכזי ביותר והוא מושג שהרבי מלך המשיח טבע במנהגי חב"ד בשונה מהמושג שהזכרת שאינו מוזכר כ"כ הרבה פעמים כמו זה וכן אינו משמש כמקור למנהגים כך נראה לי. דבריך האחרונים אכן נכונים ואדרבה אז זה יהיה יותר ראוי לערך בפ"ע. נראה לי קצת מוזר להכניס את כל התוכן של ערך זה בתוך ערך אחר.. בהצלחה! כיפת יחי - שיחה, 19:36, י"ז באייר, ה'תש"ף 19:36, 11 במאי 2020 (IST)
מספר הפעמים של איזכור הציטוט בתורת אד"ש אינו הענין (איני יודע אם "הואיל ונפיק" עולה על "האי דמחדדנא", אבל אני בטוח ש"בחד קטירא אתקטרנא", "א ציבעלע פון דיר ווערן" ו"מילתא אלבישייהו יקירא" מופיעים יותר פעמים מ"הואיל ונפיק"). השאלה היא האם הרבי מתייחס לזה כאל מושג בפני עצמו (כלשונך "מושג שהרבי מלך המשיח טבע במנהגי חב"ד")? לא. הרבי מביא ציטוט, חשוב מאוד כמובן, בהקשר לענין של חשיבות ההנהגה במנהגי חב"ד. וממילא צריכה להיות פיסקא בערך מנהג: "חשיבות ההנהגה במנהגי חב"ד". -- קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 19:47, י"ז באייר ה'תש"ף
שים לב ידידי שהואיל ונפיק מפומיה משמש (כפי שכתבתי) מקור לכמה וכמה מנהגי חב"ד. וממש כך, הרבי מתייחס לכך כאל מושג חסידי. ואם תוכל לעיין בבקשה במקורות שמצויינים בערך תראה את ההתיחסות של המלך המשיח לענין. אגב, אינני בקי בכל המושגים שהזכרת אך יתכן שחלק מהם זקוקוים לערך.. בהצלחה! כיפת יחי - שיחה, 19:59, י"ז באייר, ה'תש"ף 19:59, 11 במאי 2020 (IST)
עיינתי בערך (אחרת לא הייתי פותח את דברי ביישר כח...), ומובן שזה לא מקור למנהגי חב"ד (לא ראיתי מנהג שהתחיל בעקבות הציטוט), אלא מקור לחשיבות ההנהגה במנהגי חב"ד. כל המשפטים שהזכרתי, על אף חשיבותם וריבוי הפעמים שמוזכרים, אינם מושגים, אלא ציטוטים - ולכן צריכים להיות פיסקאות בערכים כמו ציור פני הרב, רבי שמעון בר יוחאי, הפצת המעיינות, לימוד תורת הרבי וכד'. -- קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 20:07, י"ז באייר ה'תש"ף
אגדיר את זה נכון יותר, מאמר רז"ל זה הינו סיבה להרבה הנהגות ממנהגי חב"ד, לדוגמא, המנהג הראשון המופיע בערך, לולי 'הואיל ונפיק' לא היה מקום להשאיר את התפילה ב770 בשעה 10, (במיוחד שהדבר נעשה כביכול בעיניים גשמיות מסיבות בריאותיות) וא"כ נחשב הדבר כסיבה למנהג וכן הלאה. וכן יש מנהגים קיימים אך הסיבה אליהם היא לא בלבד שכך מנהג חב"ד אלא שכך 'נפיק מפומיה'. ואני חושב ששוב כנ"ל אין מקום להשוות בין המושגים שהזכרת לבין המושג הואיל ונפיק, בגלל ששונה מהם בעיקר בהשפעתו במנהגי חב"ד. כיפת יחי - שיחה, 20:19, י"ז באייר, ה'תש"ף 20:19, 11 במאי 2020 (IST)
בעד חזק לאחד את הערך עם מנהג. ודבר זה פשוט כביעא בכותחא, כך שלפעמים אין הבנה מדוע מתווכחים על מילתא דפשיטא... (איפה הימים הטובים של 744...)• כתית למאורבית הבד 20:23, י"ז באייר, ה'תש"ף (11 במאי למניינם), ימות המשיח 20:23, 11 במאי 2020 (IST)
נראה לי שהבנו אחד את השני, ואין צורך לחזור על הטענות, אלא לחכות לדעות נוספות ולנהוג לפיהם. (הייתי שמח לראות כמזכרת לימים הטובים עריכות נרחבות מפרי עטך, הזכרת לאחרונה את ביטחון, נו...) -- קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 20:26, י"ז באייר ה'תש"ף
אמת, אין צורך להמשיך להתדיין. נחכה למשתמשים נוספים. בכ"א חשוב להדגיש שאת ההכללה (באם תהיה), צריך לעשות בחכמה ובתבונה רבה כך שהערך יתומצת אבל לא יאבדו פרטים (שכולם חשובים בערך.) כדי שתועיל לערך ולא תזיק. בהצלחה! כיפת יחי - שיחה, 20:32, י"ז באייר, ה'תש"ף 20:32, 11 במאי 2020 (IST)
בעד איחוד, במקרה כזה לא רק שאיחוד לא יפגע באיכות הערכים, אלא יעשיר אותם, כך שתתקבל תמונה מקיפה ושלימה יותר. אני גם לא יודע כמה אנשים יחפשו 'הואיל ונפיק' וממילא דווקא בתוך 'מנהג' יותר אנשים יגיעו לקרוא את תוכן הערך. כמובן שיש להשאיר הפניה לפיסקה הרלוונטית בתוך הערך הרחב. להתראות - שיחה, 10:05, י"ח באייר, ה'תש"ף 10:05, 12 במאי 2020 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────כ"ב כסלו תשפ"א: באמת שלא הבנתי מה הקשר בין מנהג להואיל ונפיק. הרי הפירוש מנהגאינו סתם משהו שנוהגים, אלא דבר נעלה יותר ממצוה וכמארז"ל: "חביבין מנהגיהן שלישראל יותר מתורתן"; אבל "הואיל ונפיק", אמנם הוא מנהג חסידי לנהוג כפומיה דרב, אך אינו מלוא מובן ומשמעות המילה "מנהג".חב"דפדים חדוריםיוסימ. • 09:00, כ"ב בכסלו, ה'תשפ"א

נגד חזק אני חושב ש"הואיל ונפיק" הוא מושג אחר בסתם "מנהג"--שניאור א. - שיחה, 22:31, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"ד 22:31, 9 בנובמבר 2023 (UTC)