מלאכים (קהילה חסידית)

המלאכים הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב אברהם דובער לוין שהיה חסיד חב"ד בתקופת אדמו"ר הרש"ב ובעקבות סכסוך עזב את ליובאוויטש. הרב לוין ראה את אדמו"ר הצמח צדק כאדמו"ר האחרון של חב"ד, הוא לא קיבל את אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, והתנגד לאדמו"ר הריי"צ (כמו כן התנגדו תלמידיו אחריו לרבי).

היסטוריה

בשנת תרס"א הביא ר' מנחם מניש מונסזון את הרב אברהם לוין שילמד את בנו, יהודה לייב. אדמו"ר הריי"צ שהיה אז כבן עשרים וניהל את ישיבת תומכי תמימים היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, אדמו"ר הרש"ב ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו במכתב שלא כדאי להרבות יותר מדי בדיבור ושלא יתבטל מלימוד תורה בעקבות כך.

בחודש כסלו שנת תרס"ב ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, התוועדות לכבוד י"ט בכסלו שהכניסה חיות והתלהבות בליובאוויטש. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע לארצות הברית.

בהגיעו לארצות הברית התהלך בחוצות בלבוש חרדי, דבר שלא היה מקובל באותם זמנים. בשל כך ובשל הדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מישיבת "תורה ודעת" ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".

בהוראת רבם הרב לוין, ה'מלאכים' נוהגים ללכת עם חליפות ארוכות, לגדל פאות ארוכות וללבוש ציצית גדולה, שלא כמקובל בחב"ד. כמו כן בהוראתו הם היו נוהגים ללמוד מש"ס זיטומיר וסלאוויטא ולא מש"ס דפוס וילנא, מה שהעלה את חמתם של מספר ראשי ישיבות באיזור. בתקנות החבריא של הקהילה, מופיע סעיף בה הם מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים^{[דרוש מקור]}.

הקהילה כיום

לאחר פטירתו של הרב לוין, מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת תשמ"ב והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות קהילה זו כוללים, בין השאר, תלמוד תורה בויליאמסבורג, ובית מדרש במונסי בראשות הרב פלאהר.

שיטת הקהילה בהתנגדותה לציונות קיצונית אף יותר מחסידות סאטמר.

הקשר עם ליובאוויטש

למרות התפלגות החסידות, היו מספר פעמים בהם נפגשו 'המלאכים' עם הרבי, וחלקם אף הפכו בעצמם לחסידי חב"ד.

אחד הסיפורים הידועים על הקשר בין חצר ליובאוויטש ל'מלאכים', הוא על יהודי שרצה בכל מאודו להשתתף בהתוועדות של הרבי שהתקיימה בסוכה, אך לא הרגיש בנח לשבת יחד עם החסידים מחמת השתייכותו לחצר ה'מלאכים'. בשל כך הוא נשכב על גג הסוכה והקשיב להתוועדות. באמצע ההתוועדות סכך הסוכה קרס תחת כובד משקל גופו של היהודי, והוא מצא את עצמו על שולחן ההתוועדות.

הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: "א מלאך אראפגעפאלן פון הימל..." (= 'מלאך' נפל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב"ד.

בהתוועדות פורים בשנת תשי"ב, נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת הרבי, הסתובב אליו ואמר: "אויס מלאך, כבני אדם"... [= יש להפסיק להתנהג כמו 'מלאך', צריך לנהוג כראוי לבני אדם].

על פי הוראתו של הרבי לחזור דברי חסידות בבתי כנסיות, היו בחורים מישיבת תומכי תמימים המרכזית שהיו מגיעים מידי שבת לבית הכנסת שלהם על מנת לחזור מתורתו של הרבי.