חיים דובער לרמן
הרב חיים דובער לרמן (סביבות תרס"ג-י"ג כסלו תשל"ט) היה מבוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ולאחר עלייתו לארץ הקודש - מנכבדי החסידים בתל אביב, איש החברה קדישא המקומית.
תולדות חיים
נולד בסביבות שנת תרס"ג[1] לאביו ר' צבי אבא לרמן ולאמו מרת שאשע איטא, בעיירה סעננא שבפך מוהילוב. אביו, היה ידוע כ'בתים מאכער' של לייובאוויטש, ועסק בייצור בתי תפילין עבור חסידי חב"ד ורבים מהם הקפידו לקנות דווקא ממנו.
כבר כילד נכנס ללמוד במחלקת החיידר שפעל על ידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ולאחר עליית משפחתו לארץ הקודש בשנת תרפ"ז המשיך את לימודיו בישיבת תורת אמת שבירושלים.
זכה להיות האחרון שקיבל מכתב - ככל הידוע לנו - לפני שאדמו"ר הריי"צ נכנס למאסרו הידוע, ובמכתב עודד אותו הרבי לעסוק בחיפוש שידוך.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה חנה בת ר' יצחק אייזיק וחיה באטע.
התגורר בתל אביב ועסק לפרנסתו בחברה קדישא המקומית.
היה ידידו של החסיד ר' חיים משה אלפרוביץ, ידידות שהחלה כבר בהיותם יחד בליובאוויטש, אז הציל ר' חיים בער את ר' חיים משה ממוות.
נפטר בגיל 73[2] בי"ג כסלו תשל"ט ונטמן בבית העלמין קרית שאול בתל אביב.
משפחתו
- בנו, ר' צבי אבא לרמן
- בנו, ר' שלום לייב לרמן - בני ברק
- בנו, ר' מנחם מענדל לרמן - קראון הייטס
- בנו, ר' יוסף יצחק לרמן - נוף אילון
- בתו, מרת חיה מרים פרידמן - אשדוד
- בתו מרת עטיל כהן
- בתו, מרת רחל שפירא
