לשכת עזרת אחים ליובאוויטש הינו מוסד שנועד לעזור ליהודים בברית המועצות.

היסטוריה

 
תמונה קבוצתית בחצר 770 של התמימים היוצאים לשליחות במסגרת עזרת אחים, תמוז תנש"א

בהתוועדות חג השבועות ה'תשכ"ד הרבי דיבר על יהודי רוסיה בברית המועצות בחיבה מיוחדת, ובהמשך לכך הוקמה רשמית על ידי הרבי לשכת "עזרת אחים", באופן רשמי המוסד הוקם ונוהל על ידי הרב משה לברטוב. עיקר הפעילות הייתה שליחת שליחת מזון ותשמישי קדושה (תפילין מזוזות, מצות לפסח וכו') ליהודים שחיו מאחורי מסך הברזל.

הפעילות שהתרחבה מאוד התנהלה מתוך ביתו של ר' משה לברטוב, והייתה חשאית וסודית מאוד, מחשש לניטרולה על ידי הק.ג.ב.

הרבי היה מעורב בפעילות לפרטיה, והתעדכן דרך שליחי הלשכה על מצב היהודים שם. הלשכה הוותה גם ערוץ תקשורת בין יהודי ברית המועצות לרבי. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש.

בקיץ תשמ"ה, סמוך לתשרי תשמ"ו נסעו מטעם עזרת אחים צמד אברכים לביקור ברוסיה עימם הם נוטלים אתרוגים[1]. כשחזרו משליחותם כתב אחד מהם דו"ח מלא ומפורט, ערוך היטב, מהלך הנסיעה, עם מי נפגשו, מה פעלו וכו' כשהדו"ח סודר ונדפס כ'קונטרס' הנראה מיועד להפצה. מהדו"ח הוכנו ארבעה עותקים בלבד כשעותק אחד נמסר לרבי, השני להנהלת "עזרת אחים" והשניים הנותרים עבור שני השלוחים. בהתוועדות שנערכה בשבת הסמוכה, ביקר הרבי בחריפות את הצורה בה נערך ונדפס הדו"ח ואמר שכותב הדו"ח לא העריך נכון את הסכנה הגדולה שקיימת "כשכותבים הכל, ובאופן של הפצה"... הרבי אף התבטא בתוך הדברים ש"מי שמחזיק את הדו"ח הזה בבית הרי זה כמי שמחזיק פצצה בביתו!". כמובן שמיד לאחר השבת שרפו האברכים את עותקי הדו"ח שהיו ברשותם...[2]


בשלהי שנות המ"מים, מונה הרב משה סלונים למנהל הארגון. בהנהלת הארגון נטלו חלק וסייעו גם הרב יהושע פינסון והרב גדליה קארף.

כאשר החלה נפילתו של מסך הברזל, החל הארגון לשלוח בחורים מתלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 כשלוחים לערים ואזורים בברית המועצות. חלק מהשלוחים נשארו שם בקביעות אך רובם שבו בתום השליחות ל770 ותמימים אחרים החליפו אותם. כמו כן שלח הארגון אברכים לברית המועצות כשלוחים של קבע[3].

הרבי עודד את פעילות הארגון, ואת התמימים שיצאו לשליחות ברוסיה במסגרתו.

לשני תמימים שכתבו לרבי על הצעת הארגון שייצאו לשליחות ברוסיה וביקשו את הסכמת הרבי וברכה להכין את כל תושבי המקום אליו יסעו לגאולה ועד שהרבי הוא משיח - השיב הרבי בחיוב[4].

לאחר פטירתו של המנהל הרב משה סלונים דעכה פעילות הלשכה אמנם בשלב מסויים יזם השליח ר' מנחם מענדל אקסלרוד ממולדובה ארגון בשם דומה 'לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש' להמשך הפעילות.

הוצאה לאור

עיתון 'ליובאוויטש בחבר העמים' - 'ליובאוויטש בחבר העמים - חדשות עזרת אחים' הוא שמו של גיליון החדשות שיצא לאור הלשכה בין השנים תש"נ - תשנ"ה. הגליון סקר את פעילות השלוחים ברחבי מדינות חבר העמים, והופיע בשפה האנגלית עבור התורמים. בשנת תשע"ד[5] הוציאה מחלקת ההוצאה לאור בלשכה גליון נוסף[6].

 
שער אחד הגליונות 'ליובאוויטש בחבר העמים' בהוצאת 'לשכת עזרת אחים'

תחת הלשכה פועלת מערכת הוצאה לאור בראשות השליח ר' מנחם מענדל זלמנוב.

ההדפסה השוטפת היא של חומרים ושלטי חוצות בשפה הרוסית המופצים במולדובה ובמקומות נוספים, והם: עלון שבועי בשם "אחים חב"ד", עלונים לקראת חגים, עזרי שליחות שונים וחומרי פרסום על בשורת הגאולה. בנוסף לכך ישנו גם חומר פרסומי על שבע מצוות בני נח.

מי ארמיא אדמו"רא

סדרת ספרים תיעודית על פעולות "לשכת עזרת אחים" ביסוד מפעל השליחות במדינות חבר העמים.

החלק הראשון יצא לאור בחודש חשון תשע"ד.

אגרות קודש ברוסית

בשיתוף עם הרב שלום לוגוב מכפר חב"ד יזמה הלשכה את תרגומה והוצאתה לאור של סדרת אגרות קודש אדמו"ר שליט"א בשפה הרוסית.

הסדרה יוצאת תחת "ספריית משה שלמה", שהוקמה על שם הרב משה סלונים, ובהוצאה לאור של "מעיינות הרז"א, על שם הרב זלמן אבלסקי.

נכון לשנת תש"פ יצא לאור ספר אחד בסדרה זו.

לקיראה נוספת

הערות שוליים

  1. אותם תכננו להעביר לרוסיה דרך פינלנד
  2. מכתבים מה"סבא"  
  3. כדוגמת הרב זלמן טוביה אבלסקי שנשלח בקיץ תשמ"ט בהסכמת וברכת הרבי
  4. כשהרבי אישר להכין את רוסיה לגאולה ועד שהרבי הוא משיח  
  5. במסגרת מגוון פעולות לציון חמישים שנה להקמת הלשכה
  6. גליון לציון 50 שנה לעזרת אחים.