באטראכט דעם מענטש
מילים לניגון לר' פרץ מוצקין:
בתרגום לעברית:
בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,
ווען עס גייט עם גוט די וועלט,
ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך,
אז אלעס איז נאר דאס געלט,
ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,
קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,
און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,
אז געלט איז רונד און קייט,
פזמון:
- און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,
- עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,
- ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,
- א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!
איך האב אמאל געקענט א גביר,
אזוי ווי קרח רייך,
גרויס און שטאלץ איז ער געווען,
גערויבט מענטשן אסאך,
און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,
און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,
און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,
ווי ער שטייט ביי די טיר,
און בעט א נדבה גיט מיר,
געליטן האט ער נאך מער,
געשטארבן גאנץ שווער,
או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,
וויל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,
מען קען עס לייכט פארלירן,
דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,
אוי, פון דער ארימאן,
פזמון:
- און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,
- עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,
- ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,
- א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!
תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר
כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם
הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו
שהכל זה רק כסף
הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר
ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד
וגאוותן זה לא מבין מאומה
שהכסף הוא עגול והולך
פזמון:
- ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך
- שיישאר אחרי החיים שלך
- תזרוק הצידה את הייחוס הריקני
- צריך להיות בן אדם!
אני פעם הכרתי גביר
עשיר כקורח
גאוותן גדול הוא היה
זלזל וציער אנשים רבים
ואז הגיעו זמנים אחרים
והגלגל עליו התהפך
וכעת רואים את הגביר הגאוותן
כשעומד בפתח השער
ומבקש נדבות עבור עצמו
וסבל עוד יותר
עד שמת לגמרי בקושי
ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו
מכיון שעם כסף אסור להתגאות
אפשר בקלות לאבד אותו
ואז יכולים להרגיש את הטעם המר
אוי, של העניות!
פזמון:
- ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך
- שיישאר אחרי החיים שלך
- תזרוק הצידה את הייחוס הריקני
- צריך להיות בן אדם!