דוד פוטאש

גרסה מ־14:31, 4 במרץ 2022 מאת דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הרב דוד פוטאש[1] (תר"ל-ג' שבט תש"ו), היה גביר חב"די, מאנשי קהילת חב"ד בפטרבורג, שאחר עלייתו ארצה היה מנכבדי הקהילה החרדית בתל אביב שזכה לעמוד בקשר עם גדולי הרבנים שהתארחו בביתו, התייעצו עמו, ופעלו יחד עמו בעסקנות הכלל.

תולדות חיים

נולד בדווינסק בשנת תר"ל לאביו הרב שמואל פוטאש.

בשנת תרנ"ד התחתן עם מרת חיה אלטע בת ר' משה השכל מווילקאוישיק, ולאחר החתונה החל לסייע לאביו במסחר, וברבות השנים החל לשלוח ידו במסחר באופן עצמאי וזכה להצלחה רבה והתעשר מאוד.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, השפיע על הגאון מרוגוצ'וב לברוח מהעיר המופגזת ולעבור להתגורר בפטרבורג, כשהרב פוטאש מתלווה אליו עם משפחתו, ותומך בו כלכלית גם בתקופת מגוריו בפטרבורג.

בזמן מגוריו בפטרבורג היה מנכבדי הקהילה המקומית, ושלח ידו בעסקנות הכלל, ואף היה מהמועמדים לבית הנבחרים היהודי האוטונומי שהיה אמור לקום תחת ממשלת המעבר של אלכסנדר קרנסקי, אך בעקבות עליית הבולשביקים לשלטון ירד הרעיון מהפרק ונגנז[2].

בחורף של שנת תרפ"ג עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב ברחוב הרב קוק 20[3].

גם בזמן מגוריו בארץ המשיך לתמוך בגאון מרוגוצו'ב, שהשיב לו במכתבים חמים עם כינויי חיבה וידידות גדולים.

כמו בפטרבורג, גם בתל אביב ביתו היה פתוח לאורחים והתאכסנו בו גדולי תורה, רבנים ועסקנים, כך אירח בביתו את החזון איש, ודמויות בולטות נוספות.

תמך בהרחבה במוסדות תורה וחסד, ובין השאר בהקמת תלמוד תורה 'תורת אמת' תל-אביב יפו, שהוקם צמוד לביתו. אדמו"ר הריי"צ התבטא אודותיו שהינו "איש יקר רוח. עסקן גדול הוא ואוהב לומדי תורה ומחבבי מצווה"[4].

לאחר פטירתו רעייתו בזיווג ראשון בט"ז אדר תרפ"ה כשהיא ערירית, נישא בשנית כשהוא בגיל 59, אך גם מרעייתו השניה לא זכה לזרע של קיימא.

בין הרבנים שעמדו עמו בקשרי מכתבים היו החפץ חיים, הרב חיים עוזר גרודזינסקי, ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, ה'אור שמח', הרב דוד בהרן, אדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור, הרב אלחנן וסרמן, ועוד.

נודע כקנאי גדול, ובהנהגתו נקשרו מספר שערוריות גדולות כאשר ביקש להנהיג בית דין עצמאי בתל אביב, לסדר קידושין וגיטין ולנהל שחיטה עצמאית.

נפטר בליל שבת פרשת וארא בגיל 76 בג' שבט תש"ו, ונטמן בהר הזיתים. בהלוייתו השתתפו החזון איש, הרב מפוניבז', הרב בלוי, ורבנים נוספים. לאחר פטירתו, ירשה אותו מרת דובה ברמן לבית פוטאש[5].

לקריאה נוספת

  • יאיר בורוכוב, חסיד, מליונר, קנאי, שבועון כפר חב"ד 1928 עמוד 44

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מאויית לעיתים גם פאטאש.
  2. ייתכן וזו היתה אחת מהסיבות העיקריות לעלייתו לארץ הקודש, לאחר שחשש שיתנכלו לו עקב קרבתו לקרנסקי.
  3. אז נקרא הרחוב בשם 'רחוב הים', להיותו ממוקם על קו החוף. פוטאש עצמו המשיך לקרוא לרחוב 'רחוב הים' בשל היותו קנאי, ולא הסכים להשתמש בשם החדש, שנקרא על שם דמות לה התנגד.
  4. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרת קסג.
  5. ככל הנראה אחותו.