אהבה בתענוגים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהבה ויראה
בחינות באהבה
אהבה  •  אהבת עולם  •  אהבה זוטא ורבה  •  אהבה בתענוגים  •  אהבה מסותרת ובתעלומות לב  •  אהבה כמים וכרשפי אש  •  אהבת השם  •  היחסים בין אהבה ויראה
בחינות ביראה
יראה  •  יראת העונש  •  יראה עילאה  •  יראה תתאה

אהבה בתענוגים היא הדרגה הגבוהה ביותר באהבת ה'. אהבה זו שייכת בעיקרה בצדיקים. אהבה זו מגיעה על ידי העבודה בשמחה, בשמחה של מצווה ומדורגת במעלתה אחרי האהבה רבה.

ענינה

אהבה בתענוגים היא בבחינת אהבה כמים[1], המרווה את הצמאון מאהבה כרשפי אש. שאהבה זו היא בבחינת ביטול במציאות לגמרי[2], וממילא מתקרר חום האש הטבעית שבנפש האלוקית. ומשל לכך הוא מאהבת הבן אל האב, שכשרוצה להתקרב אליו ועדיין הוא קצת רחוק אזי האהבה נראית ונגלית מן הלב ולחוץ שצועק אבא אבא, מה שאין כן כשהוא אצל אביו ממש הנה הלב תוכו רצוף אהבה אבל אינה נראית ונגלית חוץ מן הלב. ולכן נקראת אהבה זו אהבה כמים שמקרר בחינת האש שלא תתגלה לחוץ כי אם נסתרת בתוך הלב.

מעלתה

כללות החילוק בין אהבה בתענוגים לסתם אהבה הוא בין עבודת אתהפכא לעבודת אתכפייא. שאהבה בתענוגים היא כעין עבודת האתהפכא, שמהפך עצמו מקצה לקצה, שזהו בחינת צדיק גמור. ואהבה סתם היא אהבה שעל פי טעם ודעת, וזו שייכת לעבודת האתכפייא שהיא עבודה על פי טעם ודעת, שבדרגה זו יש נתינת מקום לענינים של הגוף ונפש הבהמית, אלא שמצד השכל מכריח את עצמו.

שייכותה

עבודה זו בעיקרה שייכת רק במדרגת צדיק שלמעלה ממדרגת הבינוני, שמהתגלות אהבה זו בבינונים מה שלמעלה ממדרגתו יוכל להיות נמשך בו בחינת יש ויוהרא. ולכן אהבה זו בבינונים היא באופן שלא ידע מזה בעצמו. וזהו כענין רבן יוחנן בן זכאי שמגודל טרדתו בעיון ובהתבוננות לא ידע מהאהבה וזהו "איני יודע באיזה דרך" וכו'.

עם זאת, בגאולה יזכו לכך כל ישראל כיוון שתהיה התגלות בחינת צדיק עליון וכל עם ישראל יזכו להגיע לדרגת הצדיק[3]

להרחבה

הערות שוליים

  1. ראה תורת מנחם חלק י"ז עמוד 177
  2. תורת מנחם חלק כ"א עמוד 312
  3. ליקוטי תורה ואתחנן, דף ה' ע"ד.