ניגון הכנה לד' בבות

ניגון הכנה לד' בבות (ניגון לשבת ויום טוב בספר הניגונים) הוא ניגון עתיק, אשר היה חביב על הרבי הרש"ב. בדור הנוכחי - דור השביעי, התקבל כניגון 'הכנה' לניגון ארבע בבות. ניגון זה הוא ניגון צ"ג בספר הניגונים, כמו כן נהוג לנגן את 'ניגון הכנה' ב"סדר ניגונים" - כאשר שרים ניגון מכל הרביים - בתור ניגונו של הרבי הרש"ב.

אצל האדמו"ר הרש"ב והרבי

כאמור, הניגון היה חביב על הרבי הרש"ב, ונהגו לנגנו בפניו כהכנה לפני אמירת חסידות.

בהתוועדויות של הרבי ב-770 ניגנו ניגון זה כהכנה לניגון ד' בבות של אדמו"ר הזקן^[1].

בספר שמועות וסיפורים חלק א' מאת הרב החסיד רפאל נחמן כהן ע"ה במדור אדמו"ר הרש"ב מספר שניגן יחד עם החסידים הניגון הזה ואדמו"ר הרש"ב אמר שניגון זה מסוגל לדא"ח ומיד אחר כך ביקש אבנט והחל לומר דא"ח

ניגון לשבת ויום טוב

ישנם ניגונים רבים לשבת ויום טוב, המלאים רגש וספוגים מהתבוננות המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי חסידי חב"ד מידי שבת בשבתו.

כידוע, לא הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת להתוועדות רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל ניגונים אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם. אחד מניגונים אלו הוא ניגון זה - ניגון צ"ג בספר הניגונים.