לשכה היא חדר, בו היו מכינים צרכי המקדש, כגון הקרבנות תמימים ללא מום, ולחם הפנים.
לשון הרמב"ם: ובונים בה - בעזרה - בתים לשאר צרכי המקדש, כל בית מהם נקרא לשכה.