בדק הבית (770)
קופת בדק הבית
בדק הבית הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת הרבנית חיה מושקא (אשת הרבי), בשנת תשל"ט, ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבנין המקורי שנקנה בשנת ת"ש.
באותה תקופה היה תחת הקופה גם ספרייתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, על הנהלת הקופה ופעילותה ממונה ר' חיים ברוך הלברשטם. בעבר, ניהלו את הקופה הרב אברהם ליפסקר והרב יצחק שפרינגר. ועוזר להם: הרב חיים שלום דובער ליפסקר.
אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.
הקופה נקבעה בשנת תשכ"ב עבור קרן שניאור, ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.
פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.
מאז שנת תשס"ג משתתף הרב ברוך שלמה אליהו קונין בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.
חשיבות קופת הצדקה
הרבי, הדגיש מספר פעמים את החשיבות בקביעת הקופה לקיר הבית כך שתהפוך להיות חלק מהבית[1] וכמה טעמים בדבר:
- בית של צדקה - הקופה נעשית חלק מהבית ומהחדר ונעשה הבית 'בית חב"ד - בית של צדקה'.
- 'וראיתם וזכרתם' - הקופה תזכיר על דבר נתינת הצדקה. נוסף על כך: כיוון שצדקה שקולה כנגד כל המצוות ומקרבת את הגאולה, במילא ראיית הקופה מעוררת על דבר קיום כל מצוות התורה.
- נגישות - כיוון שנהוג לתת צדקה מידי יום ביומו, ולא כל יום מזדמן נזקק או מקרה של צדקה, לכן נתינת מטבע בקופה מאפשר לקיים את המצוה בהידור מידי יום ביומו.
את החשיבות המיוחדת בקביעת הקופה לקיר, ניתן לראות בשיחת צום גדליה תשמ"ט בה נדרש הרבי לשאלה 'הלכתית' כיצד יש לנהוג כשמתארחים לתקופה בבית אחר בנוגע לקביעת הקופה, וכך אמר הרבי: "ידביקו קופה לקיר הבית שבו הם מתארחים בצורת הדבקה שכזו שבשבת ויו"ט אסור להורידה מהקיר וממילא הקופה תהי' חלק מהבית כפי שזה בקופה הקבועה במסמר, אך באופן שלאחרי שיסירו את הקופה לא ישאר רושם בקיר, וכשיחזרו לביתם יקחו עמם את הקופה ויקבעוה בביתם וממילא איגלאי מילתא למפרע שהסיבה שלא קבעוה קודם בביתם כי לא היו בביתם".