ספירת ההוד

ספירת ההוד היא הספירה השמינית מבין עשר הספירות, והחמישית מבין ספירות המידות.

ענינה הפנימי של ספירת ההוד, הוא ההודיה לה', וההודאה לו.

ספירה זו היא הספירה השניה מבין ספירות נה"י, שהם הספירות הקשורות עם ההשפעה החוצה. ספירה זו היא בקו השמאל, ופועלת יחד עם ספירת הנצח שבקו הימין, ויחד הם נקראות בשם 'תרין שוקין', שהם הספירות המעמידות שהם בבחינת רגלים לשאר הספירות.

ענינה

ספירת ההוד היא ענף של ספירת הגבורה. שענין הגבורה הוא היראה, והוא בבחינת קירוב, שכאשר קרוב לדבר אז ירא ובטל ממנו. וספירת ההוד היא ענף היראה, שכאשר הוא בבחינת ריחוק אז רק מודה לו שבטל אליו, אבל אינו בהרגשה פנימית.

ההוד היא מידת אהרן הכהן "שושבינא דמטרוניתא", שכל עניינו לשרת את עם ישראל באהבה. שלכן הוא אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. היא מידת הענוה הטובה מכל המידות, והיסוד לכל המידות הטובות. מידה ההופכת את ה"אני" של הנפש הבהמית ל"אין". ואין לך דבר יפה, בעל חן הוד והדר יותר מ"לב טוב" מלא ענוה, שמעורר ומגלה באדם את אהבת ה' ואת ההודאה לה', ועם זאת את האהבה לזולת, וכאשר חיי האדם ממולאים בענוה הודאה ושמחה הוא שליו ומאושר.

מכיון שמאירה מידת הנצח שבהוד, הרי שניתנים כוחות מיוחדים לעשות מאמץ מתמיד מתמשך ונצחי לממש את תכלית ירידת נשמתנו לעולם הזה בנחישות מתוך ענוה וביטול ומתוך הרגשה של מחויבות פנימית עמוקה, להכין את העולם לגאולה, שאז ישכון הקדוש ברוך בכל עצמותו בעולם הזה כמו שאדם דר בדירתו, ולמי שירא מכך מבטיח הקדוש ברוך שיהיה מתהלך בעולמינו. (לתוס' ביאור עיין באגה"ק סי' ט"ו)

נצח והוד

ערך מורחב – נצח והוד

שני הספירות נצח והוד קשורות האחד לשני, ששני ספירות אלו הם תרין שוקין המעמידים את הגוף.