ניגון ידידי רועי מקימי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ידידי רועי מקימי הינו ניגון המקונן על אורך הגלות. חיברו ר' ישראל נג'ארה, רבה של עזה, והשתייך לעיר צפת.

ניגון זה היה מושר אצל חסידי חב"ד בעיירה ליובאוויטש. בשנת תרמ"ג לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש היו בניו שרים ניגון זה כשעיניהם זולגות דמעות[1]. אדמו"ר הריי"ץ אמר[2] שניגון זה הגיע מארץ ישראל לחסידי חב"ד" על ידי ר' שניאור סלונים, בתחילת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב.

מילות הניגון (החלק החב"די): "יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי, מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן. הַגִּידָה לִי אַתָּה עַל מִי, נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן".

ניגון זה הוא ניגון ש"י בספר הניגונים ונרשם מפי ר' יעקב אייזיק בלנטר.

מקורות