חיים מאיר היילמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־05:33, 24 באוגוסט 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים מאיר היילמן

הרב חיים מאיר היילמן (בכתיב אידי: היילמאַן, נכתב גם הילמן) מליעפלי[1] (מכונה: מאיר ליעפליער; תרט"ו, 1855 - י"ג בחשוון תרפ"ח, 8 בנובמבר 1927) היה חסיד חב"ד-קאפוסט, ביוגרף, מחבר הספר בית רבי ומוציא לאור של ספרי אדמו"רי חב"ד.

תולדות חיים

נולד בליעפלי בשנת תרט"ו, לאביו הרב אברהם שמואל היילמאן, ולאמו מרת איטא ביילא בת החסיד ר' מנחם מענדל מליעפלי.

היה חסיד של האדמו"ר שלמה זלמן שניאורסון ואחיו הרב שמריה נח שניאורסון וכן לאדמו"רי חסידות ליאדי, אך פעם אחת נסע לליובאוויטש.

בין השנים תר"ס - תרס"ב שהה בברדיטשוב והתעסק בהוצאה לאור של הספר בית רבי והספר מגן אבות, שיצאו לאור לבסוף בשנת תרס"ב.

בשנת תרס"ז נסע לניו יורק והדפיס שם ספרון בשם 'בית ישראל' על ר' ישראל מרוז'ין.

הוא לא השתקע באמריקה ובמשך זמן מה ישב בעיר רזיצ'א שבפלך ויטבסק, ושימש שם כמשפיע לאנ"ש, וכנראה[2] שהיה זה אחר שובו מאמריקה.

בשנים תרע"ב-תרע"ג שהה בברדיטשוב והתעסק שם (בצוותא חדא עם הרב חיים אליעזר ביכובסקי) בהדפסת ספרי דא"ח: "אור התורה" (לבראשית), "מאה שערים", "סידור מהרי"ד", "חנה אריאל" ו"פלח הרמון" על שיר-השירים.

ספר נוסף שלו, שהדפסתו נקטעה באותו מועד, הוא ספרו "אשכול רימנים" לתולדותיהם של צדיקי החסידות: פורת יוסף, תולדות הרה"ק ר' יעקב יוסף מפולנאה; פרי צדי"ק, תולדות הרה"ק ר' מנחם מענדל מוויטבסק; פרי רמן, תולדות הרה"ק ר' מנחם נחום מצ'רנוביל.

בשנת תרע"ח שהה בפולטבה והתעסק בהדפסת התהלים "יהל אור" של אדמו"ר הצמח צדק. באותה השנה נפטר עליו אביו הרב אברהם שמואל.

במשך כל השנים הללו היה ר' מאיר נוסע אל האדמו"ר ר' שמריה נח שניאורסון מבברויסק, עד פטירתו בשנת תרפ"ג.

ידוע שהי' נוכח בכמה מן ההתוועדיות של י"ט כסלו אצל אדמו"ר הריי"צ. ישנה עדות מהימנה לכך שהיה נוכח בהתוועדות י"ט כסלו דשנת תרפ"ז, וכן ידוע שהיה נוכח בהתוועדויות נוספות - אך לא ידוע בדיוק מתי.

הרב חיים מאיר היילמאן נפטר בתאריך י"ג בחשוון, כנראה בשנת תרפ"ח.

קישורים חיצוניים

הילמן, חיים מאיר, 1855-1927, ‏בית רבי, ‏ברדיטשוב תרס"ב, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. לפל (Lepel).
  2. השערת הרב יהושע מונדשיין במאמר הנ"ל.