קיסטא דחיותא
קיסטא דחיותא הוא לשון הזוהר המתאר את מעט החיות הנשארת בגוף בזמן השינה.
בעולמות
בזמן הלילה "תרעין דגן עדן אסתימו", ואין מלכות דאצילות יורדת להחיות את עולמות בי"ע בבחינה פנימית אלא בחיצוניות בלבד. וענין שפע זה הנמשך בחיצוניות הוא ענין "ותתן טרף לביתה", שהוא רק קיסטא דחיותא הנמשך לקיום העולמות.