קסקט
קסקט (בצרפתית Casquette) הוא כובע ללא שוליים שבקצהו קצה מחודד היורד כלפי מטה, הקסקט היה כובעם העיקרי של חסידי חב"ד ברוסיה ואף של מרבית יהודי אירופה.
אצל היהודים
הכובע העיקרי של יהודי מאירופה בשנים של מלחמת העולם השניה ולפניה היה הקסקט, בדרך כלל החסידים היו הולכים כעם שטריימל או מגבעת, וילדיהם היו הולכים עם קסקט.
הקסקט בחב"ד
הקסקט היה, ואף נשאר סימן ההיכר של חסידי חב"ד. מאז תקופתו של אדמו"ר הזקן ועד לדורנו דור השביעי[1] חסידי חב"ד היו חובשים קסקט לראשם, היו כאלה שהיו מהלכים אף עם מגבעת אך תופעה זו הפסיקה סופית בשנת תר"ד כשגזר הצאת ניקולאי את גזירת הלבוש, אז כל חסידי חב"ד לבשו את הקסקט.
מסופר שכשר' מנחם צבי ריבקין מונה לרבנות בעיר מנצ'סטר דרשו ממנו קהל היהודים בעיר להחליף את הקסקט שחבש על ראשו בכובע מסוג צילינדר, ר' מנחם צבי שהרגיש שהוא לא מסוגל להחליף את הקסקט הפשוט בכובע מגושם רצה לעזוב את הרבנות בעיר. כשאמר זאת לאדמו"ר הריי"צ הוא הורה לו שלא יעזוב את רבנות העיר, ויחבוש את כובע הצילינדר כרצון התושבים. ואכן ר' מנחם צבי חבש את המגבעת לראשו, דבר שהציל את חייו לאחר מכן. כשהתחילה מלחמת העולם השנייה באחד ההפצצות הגרמניות על העיר הוא ניצל בזכות כך כאשר רסיסים מהפצצות נבלמו ע"י כובע הצילנידר שחבש לראשו.
אצל חסידי חב"ד נחשבה המגבעת כלבוש אופנתי וכאחד מלבושי הכבוד שאתם התתפארו האנשים, ונמנעו בשל כך לחבוש לראשם מגבעת, אלא הסתפקו בחבישת קסקט פשוט. והצביעו על מה שאמר אדמו"ר הזקן שאלה שמתלבשים במלבושי כבוד הם בבחינת "האובדים בארץ אשור"[2] ומה שאמר אדמו"ר האמצעי שלבושי האופנה והכבוד הם מהקליפות הקשות ביותר ששרשן הוא בעבודה זרה[3].
ר' ישראל ג'ייקובסון סיפר[4] שכשיצאו מרוסיה בשנת תש"ו המשפיע ר' ניסן נמנוב הזהיר את כל החסידים שיצאו באזהרה חמורה שלא יחליפו את הקסקט בכובע.
חסידים עם קסקט
-
ר' מענדל פוטרפס
-
ר' בערק'ה חן
-
ר' משה ניסלביץ'
-
-
-
התייחסות מרבותינו נשיאנו
מסופר שכשהגיע המשפיע ר' מענד'ל פוטרפס אל הרבי הורה לו הרבי להשאר עם הקסקט, וכן היה עם החסיד ר' בערק'ה חן שהחליף את הקסקט שלבש במגבעת, והרבי הורה לו לחזור וללבוש את הקסקט.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ אמנם כיום זה נמצא באופן מופחת
- ↑ לקוטי סיפורים, תשכ"ו, עג
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי, אחרי, תקו-תקיב
- ↑ זכרון לבני ישראל, ק"צ
קטגוריה:לבושים חסידיים