סופר סת"ם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סופר סת"ם בעבודתו. הלוגו של ארגון ספר התורה של ילדי ישראל

סופר סת"ם הוא יהודי העוסק במלאכת כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (ראשי תיבות: סת"ם) וכן מגילות וספרי נביאים וכתובים.

מידת היראת שמים של הסופר, ורמתו הרוחנית חשובים ביותר מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ואין אפשרות לגלות זאת לאחר הכתיבה[1].

רבותינו נשיאנו דרשו מסופרי הסת"ם לקבוע שיעור יומי בלימוד תורת החסידות[2]. וכן להקפיד על טבילה במקווה קודם הכתיבה.

לפי ההלכה הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי נכרי, מוסר, אשה, או חרש, שוטה וקטן, פסולים ויש לגנזם.

אדמו"ר המהר"ש היה סופר סת"ם בקי ואומן[3], ולכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר כתובה בכתב יד קדשו[4].

כוונה

בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקדש הסופר את החומר בכך שמקשר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים. לכן חייב הסופר לומר בפיו בתחילת הכתיבה "הריני כותב לשם קדושת ספר תורה/מזוזה/תפילין/מגילה". בנוסף, בכל פעם שכותב אזכרה (שם ה') צריך לומר בפירוש "הריני כותב לשם קדושת השם". שם הוי', לפי הקבלה, יש לכותבו בחילוקים ויש כוונה מיוחדת לכל שלב משלבי כתיבתו.

הקולמוס

על מנת שהכתיבה תיחשב לכשרה, על הסופר לכתוב ולתקן בידו החזקה בלבד, כלומר, ימני ביד ימין ואיטר ביד שמאל. הסופר חייב לכתוב באמצעות קולמוס, הקולמוס יכול להיות עשוי מכל חומר שהוא, רוב הסופרים משתמשים בקולמוס העשוי מנוצה של תרנגול הודו, חלקם משתמשים בקנה. נדרשת מיומנות מיוחדת להכנת וחידוד הקולמוס, ולכן ישנם סופרים שמשתמשים בקולמוסים מסוגים שונים, כגון פלסטיק או אלומניום, אף שנחשבים למהודרים פחות, מכיון שאינם נשחקים במהירות כמו הנוצה.

הקלף

בימי קדם היה נהוג להשתמש בשכבות שונות מעור הבהמה לכתיבת סוגי הספרים השונים. כיום נהוג שכל מוצרי הסת"ם נכתבים על גבי קלף, שעשוי מעור של בהמה טהורה שהוסרו ממנו השערות ועובד על כל שכבותיו. הקלף חייב להיות מעובד למטרת הכתיבה בקדושה במפורש, על מנת שיינתן תוקף לנכתב עליו.

הרבי הריי"צ בכתיבת ספר תורה של משיח הורה על הקפדה והידור מיוחד שהעורות יהיו מבהמות שחוטות כדין.

הדיו

הסופר משתמש לכתיבה בדיו מיוחד בצבע שחור המוכן לפי מסורת עתיקה בהתאם לכללים הכתובים בספרי ההלכה.

הסופר מעתיק את הכתב מתוך "תיקון סופרים", עליו מודפסות המילים בצורה מסודרת ומדויקת, בכדי שכתיבתו תהיה מתוך הכתב לפי דרישת ההלכה וכן כדי לשמור על מראה אחיד ומסודר של הכתב.

כתב קבלה

במשך השנים, חיו רוב היהודים בקהילות סגורות, וכל צרכיהם, הגשמיים והרוחניים, היו מסופקים מתוך הקהילה עצמה. את התפילין והמזוזות רכשו מסופר הסת”ם של הקהילה, שכולם הכירו כיהודי ירא שמים.

במאה השנים האחרונות, הקהילות היהודיות גדלו והתרחבו, ומוצרי הסת"ם שנכתבים במקום אחד נמכרים במקום אחר. וכן המצב שנמצאו סופרים רבים שלא עמדו בתנאי ההלכה או שלא היו בקיאים במלאכה, חידשו רבנים רבים ובראשם ה"חתם סופר" את החיוב לקנות מוצרי סת"ם אך ורק מסופר המחזיק בכתב הסמכה מבית דין רבני.

בעקבות כך נוסדה בוורשה בשנת תרצ"ה חברת 'שומרי סת"ם', על ידי הרב צבי יחזקאל מיכלזאהן הי"ד[5] וגיסו הרב צבי הירש פרידלינג[6]. החברה נתנה לסופרים שעמדו במבחן עיוני ומעשי 'כתב קבלה'. על ה"קול קורא" שפרסמו בחודש אדר של אותה שנה, חתמו שמונים ושבעה אדמו"רים ורבנים מגדולי הדור, וביניהם גם אדמו"ר הריי"צ[7].

כיום, קיימים כמה ארגונים המעניקים 'כתב קבלה ' לסופרים המוכיחים ידע מספק בספרי ההלכה הרלוונטיים, ועומדים במבחן עיוני ומעשי בפני רב.

סופרי רבותינו נשיאנו

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הפרי–מגדים כותב, שסופר סת”ם שהוציא תחת ידו תפילין לא כשרות, גרוע יותר משוחט שכשל והוציא טרפה מתחת ידו. שכן, אלו שאוכלים את הטריפה נכשלים פעם אחת באיסור לאו, ואילו המניחים תפילין פסולות מפסידים בכל יום קיום מצוות עשה, וגם נכשלים בכל יום באיסור לאו של ברכה לבטלה.
  2. לדוגמא באגרות קודש אדמו"ר שליט"א אגרת ו'שכב.
  3. בעקבות מצב בריאותו, ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד.
  4. ספר התולדות של הרבי מהר"ש
  5. אב"ד פלונסק ואח"כ בוועד הרבנים בוורשה
  6. אב"ד בוסקוביץ
  7. ראה בס' ילקוט צורת האותיות, ברוקלין תשמ"ג, עמ' 753-743