שיחת משתמש:Elchanan

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבניות

תבנית עמוד ראשי.

י' שבט תיש"א

  1. R EDIRECT

jpg|left|thumb|280px|

יקותיאל ליעפלי

תומכי תמימיםדוקשיץ

תומכי תמימים האדיטש

תומכי תמימים הורודישץ

תומכי תמימיםהומיל

תומכי תמימיםוויטבעסק

תומכי תמימיםוורוניז'

תומכי תמימיםזוויהל

תומכי תמימיםזיטומיר

תומכי תמימיםזלאבין

תומכי תמימיםזעמבין

תומכי תמימיםחאראל

תומכי תמימיםחרסון

תומכי תמימיםחרקוב

תומכי תמימיםטשערניגוב

תומכי תמימיםטשקענט

תומכי תמימיםיגורובסק

תומכי תמימיםיקטרינוסלאב

תומכי תמימיםלבוב

תומכי תמימיםלניגרד

תומכי תמימיםמאלחובקה

תומכי תמימיםמליוטופיל

תומכי תמימיםנובוזיבקוב

תומכי תמימיםנעוויל

תומכי תמימים סוראסז'

תומכי תמימים פולוצק

תומכי תמימים פולטובא

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים


תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים

תומכי תמימים





סיפר25 החסיד ר’ מיכאל דבורקין, ששמע מהרב דוב-וואלף מיקטרינוסלב:

את הניגון המכונה בשם “דער ז’עבינער קאפ” שלח החסיד המפורסם ר’ פסח ממלסטובקה במתנה אל רבי הלל מפאריטש, ומעשה שהיה כך היה:

החסיד ר’ פסח ממלסטובקה היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו”ר הצמח צדק. באותה שעה היה שם אברך מבוברויסק שהגיע בפעם הראשונה לליובאוויטש, ושניהם הזדמנו לפונדק אחד.

כשנודע לר’ פסח שהאברך מגיע מבוברויסק, מקום מגוריו של ר’ הלל, אמר לו ר’ פסח: אני אלמד אותך ניגון ואתה תמסור אותו לר’ הלל בתור מתנה ממני. ור’ פסח לימד אותו את הניגון הזה.

כשהאברך שב לביתו לבוברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לביתו של ר’ הלל, שהיה רב העיר, והיה מפורסם בחסידותו ובצדקותו, רק כדי ללמד אותו את הניגון. לא ארכו הימים והאברך הזדמן לסעודת ברית-מילה של אחד החסידים. גם ר’ הלל היה שם והיסב בראש השולחן. האברך הזה ישב מרחוק, יחד עם חבריו האברכים הצעירים, והם התחילו לנגן ניגונים חסידיים. בתוך כך נזכר אותו אברך בניגון שלימד אותו ר’ פסח ממלסטובקה וסיפר לחבריו על כל המאורע. האברכים שישבו לידו הודיעו מיד לר’ הלל שיש פה אברך שהגיע מליובאוויטש ויש לו שליחות אליו מאת ר’ פסח. ר’ הלל הורה לו שיתקרב אליו וינגן את הניגון לפניו, וכך הוא עשה. כשסיים האברך לנגן את הניגון, אמר ר’ הלל: “דער ניגון איז געמרכט מיט קאפ” [=הניגון הזה עשוי עם ראש].

ר’ הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של ר’ הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, היה מנגן אחר כך בבואו לליובאוויטש, לפני אמירת דא”ח של כ”ק אדמו”ר הצמח צדק. ומאחר שזה כבר היה לאחר חג הסוכות, וכבר היו לו שלושה ניגונים מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר ר’ הלל: “את הניגון הראשון כבר אי אפשר לשנות. לנגן את הניגון החדש בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר’ פסח’קע. ולכן, ננגן זאת בתור הניגון השלישי, שמנגנים לפני אמירת החסידות.