חנוך הענדל הבלין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב חנוך הענדל הבלין (תרנ"ט-ח' אלול תשכ"ח), היה מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, נציגו של אדמו"ר הריי"צ, ומראשי הפעילים להשגת סרטיפיקטים לחסידי חב"ד. שימש כמנהל ישיבת תורת אמת, עד להחלפת ההנהלה בעקבות דין תורה.

תולדות חיים

נולד בשנת תרנ"ט בהורודישץ' לאביו הרב שלמה זלמן הבלין, ששימש באותה עת בראשות סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית.

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת. בין השנים תרפ"ז - תש"ז שימש כנציגו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל בנוגע לפעילות למען טובת כלל יהודי רוסיה. התעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים (- אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים שניתנו במכסה מצומצמת) לחסידי חב"ד בברית המועצות, זאת במסגרת "הועד להצלת יהדות רוסיה" שעל ידי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים ועיכובים רבים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש, לצורך פעילות זאת קיבל עזרה רבה מאדמו"ר הריי"צ.

הנהלת ישיבת תורת אמת

הרב הבלין (עומד משמאל) עם הנהלת ישיבת תורת אמת
פסק בית הדין בדין תורה של ליובאוויטש מול הבלין

את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב, וכראש הישיבה שימש הרב שלמה זלמן הבלין (אביו של חנוך הענדל) שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש אדמו"ר הריי"צ שהישיבה תהיה רשומה תחת חסידות חב"ד, סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת חסידות חב"ד.

מצב זה נמשך גם בנשיאותו של הרבי, גם אחרי שנכנס ליחידות אצל הרבי ועדין שום דבר לא הועיל, עד שנת תשי"ג, אז הוחלפה ההנהלה לאחר דין תורה שהתקיים ברבנות הראשית[1].

במכתב משנת תשי"ג כותב הרבי לר' אברהם פריז על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו את חומרת התנהלותו כנגד אדמו"ר הריי"צ[2].

נפטר בח' אלול תשכ"ח.

במשך השנים העלה על הכתב סיפורים, אמרות ועניינים בחסידות מפי גדולי החסידים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר המשפיע (הבלין) על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.

משפחתו

  • אשתו, חוה הבלין
  • בנו, אליהו דוד
  • בתו, שיינה
  • בתו, שולמית אביגיל
  • בנו, שלמה זלמן
  • בנו, דוד זאב
  • בתו, חיה שרה
  • בתו, מלכה יהודית
  • בתו, דבורה
  • בתו, רבקה
  • בתו, אליעזר

הערות שוליים

  1. בפני הרבנים יעקב עדס יוסף שלום אלישיב ובצלאל ז'ולטי לצילום פסק הדין.
  2. "ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם מו"ח אדמו"ר" (מכתב הרבי לר"א פאריז, ט' אלול תשי"ג, אחד היה אברהם עמ' 227).