אויפרופעניש (שבת חתן)
השבת שלפני החתונה, קרויה בשם שבת אופרוף, או שבת חתן (במקור: אויפרופעניש[1], מאידיש: קריאה לעלות), ובה נהוג שהחתן מכובד לעלות לתורה, ומהאותיות אותם הוא קורא מתוך הספר תורה הוא שואב כח להקמת בנין בית בישראל.
אצל חסידי חב"ד נהוג במידת האפשר להשתדל שהעלייה לתורה תהיה במנין התפילה של הרבי ב770, וכן מקשרים את העלייה לתורה עם עריכת התוועדות חסידית במהלכה חוזר החתן דברי חסידות.
מקור המנהג
מקור המנהג הוא בלבוש[2], שכתב שהחתן בשבת שקודם החתונה נוהג לעלות לתורה.
במדרש תלפיות[3] מובא שהיות וה"חתן דומה למלך", כמו שהמלך מצווה שיהיו לו שני ספרי תורה, כך החתן עולה לתורה פעמיים, פעם אחת בשבת שקודם החתונה ופעם אחת בשבת שלאחר החתונה.
מנהגים וביאורים
הטעם הכללי לעלייה לתורה הוא כדי שהחתן ייקח כוחות להקמת הבית החדש שהולך לבנות, ואת הכח הזה הוא מקבל דווקא מהתורה שבכתב[4], ודווקא בקריאה ביום השבת.
הרבי ביאר שבזה עצמו ישנה מעלה מיוחדת למי שעולה לתורה בחדר בו נשיא הדור התפלל וקיבל ליחידות[5]. על פי זה, כיום ישנם רבים המקפידים לקבל עליה לתורה במקום בו קיבל הרבי ליחידות כללית בשנים הכי אחרונות – בזאל הגדול ב-770.
על פי מנהג ישראל, לאחר שהחתן עולה לתורה זורקים עליו מיני מגדים ופירות יבשים[6]. מפי השמועה, כאשר הרבי התפלל בביתו הפרטי בשנת האבלות על רעייתו הרבנית חיה מושקא, הורה הרבי לדאוג להביא לבית כבר מערב שבת את השקיות עם מיני המתיקה שנהוג לזרוק על החתנים, ולא הסכים שיוותרו על מנהג זה.
לאחר התפילה, נהוג לערוך התוועדות חסידית. בשנים הראשונות לנשיאות, נהג הרבי לערוך התוועדויות מיוחדות בשבתות בהן היו חתנים שעלו לתורה, גם בשבתות בהן לא היה אמור להתוועד מצד הסדר הרגיל. בשבתות אלו נהג הרבי לבאר בהתוועדות ענינים שונים הנוגעים לחתונה, ושילב וקישר אותם עם פרשת השבוע. נוהג זה פסק עם השנים כאשר התרבו החתנים שעלו לתורה ב-770.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שיחת שבת פרשת ויצא תשי"א – שיחת הרבי בה מבאר טעם המנהג לעלייה לתורה בשבת קודם החתונה
- יומנו של הרב אליהו חיים אלטהויז משבת האויפרופעניש של הרבי בריגה
קובץ לחיזוק ההתקשרות כ"ג מבית ועד תלמידי התמימים העולמי עמודים 14-15 - שלש 'עליות', שלש תקופות, שלשה סיפורים - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ לחילופין: אופרופניש, אויפרופעניס.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן רפב סעיף ז'. הובא בקצרה גם במגן אברהם
- ↑ ענף חתן.
- ↑ דבר המסמל את הקשר בין היהודי לקב"ה שהינו קשר עצמי שנעלה גם מההבנה וההשגה בדרגה הכי נעלית שלהם.
- ↑ שיחת שבת פרשת חוקת תשי"א.
- ↑ בספר 'טעמי המנהגים ומקורי הדינים' הביא שמיני הקליות שנהגו לזרוק הם אגוזים שקדים וצימוקים, היות ואגוז בגימטריא 'חטא' ובעת החתונה מוחלין לחתן על כל עוונותיו, השקדים ממהרים להוציא את פירותיהם ואף את החתן מברכים שיזכה להעמיד תולדות ללא שום עיכוב, והצימוקים באים לרמז שיזכה לאשה צנועה וחסודה ולא תבוא לידי חטא כמו חווה שסחטה ענבים מעץ הדעת ונתנה לאדם הראשון.