שמאי וויגאן

הרב שמאי וויגאן למד בצעירותו בתומכי תמימים ליובאוויטש ובישיבות מחתרתיות ברחבי ברית המועצות.

הרב וויגאן היה אחד מחשובי החסידים ברוסטוב בתקופה שלפני השואה. סבל מחרפת רעב, שכן מעבודתו כשוחט לא ראה כסף. הוא ניסה נואשות לצאת את ברית המועצות ולהגר לארה"ב, אולם נסיונות אלה לא צלחו, והוא נותר ברוסטוב.

בליל ראש השנה תרצ"ו עצרו השלטונות הקומוניסטים חסידים רבים מהעיר רוסטוב, ביניהם את ר' שמאי.

ר' שמאי נשלח לשלוש שנות גלות בסיביר, שם שמר על הכשרות מכל משמר, והסתפק בלחם ובמים בלבד. בתחילת שנת ת"ש שוחרר, אך כאשר הגיע לביתו נדהם לשמוע כי הרעב הכריע את שתי בנותיו שנפטרו. כעבור ימים אחדים קיבל הודעה מהשלטונות, כי בשל היותו אסיר משוחרר, נאסר עליו להתגורר בעיר גדולה כמו רוסטוב. הוא עבר אפוא לגור בעיר נובוזיבקוב, שם שינה את שמו וזהותו. הרב ויגאן המשיך לשחוט ולהתפרנס מתוך דוחק רב במשך כשנתיים ימים, עד שהגיע הכורת הנאצי, והוא ורעייתו נספו..