חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1
קופת רבינו
אולי תוכלו לאזור מותניים ולמלא את הערכים הקשורים (והלא קשורים) לקופת רבינו?
קופת רבינו, דמי מעמד, קרן השנה, דמי פ"נ, וכיו"ב?
אני מאמין שיש רבים שיודעים הרבה על זה
- מי נתן את זה ומתי
- לאן מה היו עושים עם הכסף
וכיו"ב. אני מאמין שרבים רוצים לדעת על נושא זה.
בעז"ה אטפל, כדאי שגם אתה תתרום הידוע לך חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
סדר (ב)ניגונים
הגיע הזמן לעשות סדר בקטגוריה 'ניגוני חב"ד'.
אבקש מהמשתמשים שליט"א שיכתבו את השגותיהם/תמיכותיהם בהצעה דלהלן:
הקטגוריה 'ניגוני חב"ד' תכלול חמשה קטגוריות משנה:
- הניגונים המכוונים.
- ניגוני הרביים. (שמא מקומן של שתי הקטגוריות הנ"ל הוא בתור תת-קטגוריות ב"לפי נושאים". גם בעניין זה אבקש את דעתכם).
- לפי ספר הניגונים (ובו יסודרו כל הניגונים לפי הסדר המופיע בספר הניגונים).
- לפי נושאים (ובו יהיו תת-קטגוריות: ניגוני התוועדויות, ניגוני שבת ויום טוב וכו' וכו').
- לפי סדר א' ב' (ובו יסודרו כל הניגונים מכל הקטגוריות - לפי סדר אלפביתי).
בקטגוריה הכללית ניגוני חב"ד - לא יופיעו דפים (כך נראה יותר טוב, לדעתי).
- נ.ב. בהמשך ייעשה סדר, אי"ה, גם בשאר הקטגוריות.
--ועד המסדר 23:08, 14 יולי 2007 (EDT)
- כאמור כבר כמ"פ, כרגע משקיעים בעיקר בהוספת הניגונים, קישורים לשמיעה, תמונות תווי הניגונים, כאשר כשייסתיים הפרוייקט (בשבועות הקרובים) יהיה ניתן בצורה בהירה יותר לחלק את הניגונים לקטגוריות לפי הצורך וליצור הפניות ג"כ לפי הצרכים.
- בכללות התוכנית היא לחלק את הניגונים; א. לפי שערים המופיעים בספר הניגונים וב. לפי סדרם האל"ף בי"תי כפי שהוא מופיע בספר הניגונים. זהו לכאורה הסדר הנגיש ביותר, כנראה לע"ע. --חיים נהר (שיחה) 00:50, 15 יולי 2007 (EDT)
- אני בעד הקו של ועד המסדר. דעתי שכבר עכשיו - למען הסדר - כדאי לפתוח את הקטגוריות הנ"ל ולהתחיל לשייך את הערכים אליהם. קטגוריות המשנה שהוא ציין נשמעות פחות או יותר מתאימות. רוב האנשים לא יחפשו את הניגון לפי השער, או הסדר שהוא מופיע בספר הניגונים, אלא לפי התוכן שלו (נגיון מכוון, ניגון לשבת וכו').
- הקטגוריות לדעתי:
- הניגונים המכוונים.
- ניגוני רבותינו נשיאנו.
- ניגוני שבת ויום טוב.
- ניגונים שונות.
- וכו'
- כדאי לזכור שאי אפשר לקרוא לניגון אחד בשני שמות. ממילא, סידור הניגונים לפי מספרם בספר הניגונים לא ממש יעיל. --chabadnik - שיחה 01:23, 15 יולי 2007 (EDT)
- כשאני אומר שערים אני מתכוון לדוגמא; ניגוני שמחה, ניגוני התוועדות, ניגוני געגועים וכיו"ב. דבר שני אפשר כן לקרוא לערך בשני שמות, או יותר נכון לציין בהפניה שיופיע גם בשם ההפניה (לדוגמא: הניגון ארבע בבות יכול להפיע גם כניגון א' בקטגוריה שנפתח על הניגון ע"פ סדר אל"ף בי"ת). --חיים נהר (שיחה) 02:10, 15 יולי 2007 (EDT)
- לדעתי, צריך גם את הסדר שלפי ספר הניגונים. אגב, גם ב'ולנר' זה מסודר לפי אותו סדר, כך שזה קצת יותר יעיל. --ישראל (שיחה | תרומות) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)
- לא קראת, לא מה שכתוב לפני ולא מה שכתוב אחרי! והעיקר לא ענית על מה שאתה באמת אמור לטפל בו הגדרת ה"אולם דיונים" (ראה למטה).
מענה לכל המתעניינים ניתן לראות בדף זה.
הגדרת מטרה
כל הדיבורים דלעיל מקומם בדף השיחה של קטגוריה:ניגוני חב"ד, לא כאן! בכדי שתבוא תועלת מרעיון ה"אולם דיונים" צריך להגדיר את מטרתו באופן ברור שלא ייהפך המקום פה לערימות של שיחות על כל הנושאים שמקומם הוא בתוך דפי שיחה של ערכים \ קטגוריות פרטיים ושצריכים להשמר במקומם בכדי לחסוך ביקורות חוזרות ונשנות (שלכן נועדו דפי שיחה).
לדעתי, המקום פה צריך לשמש לדיונים בנושאים כלליים העומדים והנוגעים לכללות עניין האינפופדיה. לדוגמא: מהו התואר האחיד לרבי שליט"א? שהרי וודאי שמתישהו יהיו חייבים לסדר את זה, אין זה נורמאלי שאחד כותב שליט"א מה"מ, השני כותב מה"מ שיל"ו והשלישי בכלל כותב נשי"ד. שאלה נוספת הנוגעת יותר בין מפעילי מערכת, אך בהחלט יש לכל אחד זכות דיבור בו: כיצד להתייחס \ להגיב למשתמשים בעלי דעות שונות, בהיות שהמקום פה הוא אינציקלופדיה פתוחה וצריכים להתחשב בכל מאן דאמר? וכן על זה הדרך.
המלצתי למחוק את היסטוריית ה"אולם דיונים" ולהגדיר בראשו את הדברים דלעיל ולעבור למתכונת המוגדרת. בהצלחה ישראל!
--חיים נהר (שיחה) 12:40, 15 יולי 2007 (EDT)
- המלצות כגון אלו, מיועדות לכאורה לchabadnik ולא אלי. בכל אופן, אני חושב שאכן זה המקום לדון בדברים כגון אלו, כיון שלא מדובר באנציקלופדיה כל-כך גדולה, ובינתיים אלו הם הנושאים היחידים שיידונו כאן. בהמשך יהיה ניתן להעביר את הדיונים למקומם, וכאן יהיה קישור אליהם. --ישראל (שיחה | תרומות) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)
דפי הפניות
לדעתי, צריך להתחיל מדיניות של כמה שיותר "דפי הפניות". כך שבכל וריאציה שמישהו יחליט לכתוב בשורת החיפוש - הוא יגיע לערך. כמובן, לא מדובר בטעויות של אנשים - אלא בוריאציות חוקיות. למשל אדם שיכתוב בשורת החיפוש: "הרבי מליובאוויטש", כפי שהמצב כעת - הוא לא יגיע לדף של הרבי, אלא לחיפוש של המילים האלו. וזה לא טוב.
בשביל שהמצב ישתנה, צריך כבר כעת כשיוצרים ערך חדש, לחשוב על כל האפשרויות החוקיות שאדם יוכל לקרוא לערך הזה וליצור לכל אחד מהם דף הפניה לערך. כי לחזור אחורה ולהוסיף דפי הפניות לכל הערכים זה הרבה יותר קשה. --ישראל (שיחה | תרומות) 00:30, 16 יולי 2007 (EDT)
בוט ההחלפות נכנס לפעולה
לפרטים כנסו לדף המשתמש של בוט ההחלפות. --ישראל (שיחה | תרומות) 15:55, 17 יולי 2007 (EDT)
מקורות
לעניות דעתי כדאי ורצוי לאפשר להכניס מקורות לערכים. אפשר לעשות את זה בצורה של הלקוטי שיחות למשל, מספרים שמשקשרים למקור, כדי שזה לא יפריע לקריאה השוטפת. -- נכתב ע"י [[משתמש:66.250.99.188|66.250.99.188]] ששכח לחתום את שמו.
ערכים הזקוקים לעריכה
שימו לב, ישנה קטגוריה חדשה בשם ערכים הזקוקים לעריכה, עיינו בה מידי פעם ותקנו את הדרוש תיקון.
גם אתם יכולים להכניס ערך לקטגוריה זו, ע"י הוספה בראש הערך את התחביר: {{לעריכה}}. בהצלחה! --ישראל (שיחה | תרומות) 15:29, 13 אוגוסט 2007 (EDT)
כמה הערות לכותבים המוכשרים
וההערות הם לכולם כולל אותי עצמי -
- א. כאשר מצטטים קטע ב'העתק-הדבק', לבדוק היטב שהוא כתוב כדבעי.
- ב. כאשר כותבים את שמות האדמו"רים, חייבים להקדים את התואר "הרבי" או "האדמו"ר".
- ג. כאשר מתקנים או מוסיפים במהירות תוספת מיזערית, לבדוק שלא סותרים את המשפט הבא או הקודם (לדוגמא: היה כתוב בתוך הערך כי את הציון של הרבי הרש"ב העבירו בת"ש ושורה אחר כך כתוב בתרצ"ט).
- ד. עד כמה שאני מבין את מטרת "חב"ד פדיה", עלינו לכתוב בעברית תקנית. וכידוע גם בספרי תולדות האדמו"רים והחסידים, שנכתבו על ידי סופרים חסידיים, יש לעיתים שהסופר החליט לכתוב בנוסח דומה למקור שהוא שיחה וכדו' שנאמרה בלשון הקודש ובמושגים שהיו מקובלים בזמן ובמקום שנאמרו. כמו כן ישנם סופרים שעברית ואפילו לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם. והמסקנה ברורה.
ולסיום, עלי להודות כי יש פה כמה כותבים שמשקיעים מכוחם זמנם וכשרונם, בכדי לפתח את "חב"דפדיה", ולהם מגיעה ברכת ישר כח. בהזדמנות זו עלי להאיר את עיני המנהלים, כי אם הפורום יפורסם בעיתונות החב"דית ובאמצעי פרסום אחרים, מספר הגולשים יעלה פי כמה.
Jcsbm 12:08, 21 אוגוסט 2007 (EDT)
שאלה:
אשמח לשעת איך אני מקשר דף שערכתי לתוך קטגוריה מסויימת. לדוגמא: הוספתי שם של חסיד מסויים, ואני מעוניין להוסיף אותו לקטגוריה "חסידים בדורו של הרבי שליט"א". איך אני עושה את זה?
באופן כללי זהו לא המקום המתאים לשאלות אלו. בנתיים אין ממש דף שכן מתאים ולכן נשאיר את זה כאן. על השאלה עניתי לך בדף השיחה שלך. --chabadnik - שיחה 03:40, 29 אוקטובר 2007 (EST)
שאלות טכניות
ייתכן שאין זה המקום לשאלותי אלו, אבל אין מקום יותר מתאים. א) בויקיפדיה קיימת תבנית הפניה לערך מורחב - כגון אם רוצים לעשות הפניה בערך כללי 'משקה' לערך פרטי 'גזירת המשקה'. ניסיתי להשתמש בתבנית זו או ליצור אותה כאן ולא הצלחתי. ב) האם ניתן ליצור קישור פנימי שיפנה לפיסקה באמצע ערך מסויים מערך אחר? לפי המשתמע מההסברים איך ליצור קישור - לא, אבל אולי בכל זאת יש פטנט כלשהו. בתודה מראש ובברכת יחי המלך --M&n 16:47, 22 נובמבר 2007 (EST).
- באמת לא בטוח שזהו המקום לשאלות, אבל אני לא חושב על מקום טוב יותר.. כל אופן, אתה יכול ליצור את ההפניה לערך מורחב גם ללא תבנית. תכתוב את הפקדוה כך: [[::לערך המורחב [[גזירת המשקה]]]], או כל נוסח אחר שמתאים.
בנוגע לב', ישנה אפשרות לקישור לפיסקה שבאמצע ערך, והסבר איך יוצרים דבר כזה מופיע גם בערך איך ליצור קישור, כאן. הצלחה רבה. --chabadnik - שיחה 10:35, 25 נובמבר 2007 (EST)
חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א
למה לא לכתוב שיחי' ליד החסידים שחיים איתנו כיום או הפוך: לכתוב ע"ה ליד אלו שהם בעולם האמת. לפעמים אנשים מסוגלים להיכנס לפחד ולחשוב על מי שהופיע כאן שהלך לעולמו חס וחלילה. --אברהםן 10:27, 19 מאי 2008 (EDT)
חסר ערכים בסיסים, להתעורר
במקום לפתח עד לרמות מושלמות ערכים חשובים ולא שאני מזלזל, אסור לשכוח שחב"ד פדיה אמור להיות מקום שבאם ארצה מידע חסידי מסודר עבור נושא מסוים שיהיה ערוך ומוכן, והנה נושאים בסיסים בצורה שלא תאמן חסרים: כמו בית רבינו שבבבל ועוד רבים, רק עם תחשבו אודות ביטוים שונים שאנו מגלגלים בינינו וכבר תחטפו הלם עד כמה שח-ס-ר, כמובן שאבקש בבקשת ערכים, אך הכוונה לא לערך ספציפי אלא לצורת ההתנהגות שלנו, כלומר להתמקד בדברים חשובים ופחות בדברים חשובים פחות. קדימה להגדיל ראש.--אדג 10:19, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
- אתה צודק, רק שאתה צריך להבין שחב"דפדיה לא מתנהלת על ידי אדם אחד אלא על ידי קהילה. כל אחד מוסיף ערכים וכך האנציקלופדיה גודלת. זאת אומרת שזה תלוי בך כמו בכל אחד אחר. ביחד בע"ה נצליח! הצלחה בהמשך.--chabadnik - שיחה 18:16, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
ערך על בנימין נתניהו
האם יש מקום לערך על בנימין נתניהו? בערך יובאו הקשר שלו עם הרבי וזה יכנס לקטגורית "ידידי חב"ד" (אם יש מקום לערך עליו, נכניס עוד דמויות כאלה ונפתח קטגוריה מתאימה להם יותר). או שאולי יהיה מי שיחשוב שערך עליו עכשיו הגיע בעקבות הבחירות שמתקרבות... :) --chabadnik - שיחה 12:37, 10 נובמבר 2008 (EST)
ערך על ביבי?
לפי מה שראיתי פעם כאן באתר, יש כאן וועדה רוחנית, אם היא חושבת שערך כזה מתאים - (הרי יש את הסכם וואי וכו') אז כן.
בקשר לבחירות - אפשר פשוט להכניס גם ערך על אריאל שרון,על מנת שיהיה שוויון....חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
נו?? אפשר לצרף לקטגוריה החדשה: מיכאל בן ארי, מאיר פרוש, אבנר חי שאקי וליצור על אליעזר מזרחי וכו'. חסיד חב"ד* אידישעפדיה
בערך על נתניהו אפש' להכניס גם את התמונה בקישור הזה: http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46178. חסיד * חב"ד * דף השיחה שלי.
עריכת שמות ערכים
אם אוכל לשאול במטותא מינייכו איך אפשר לשנות שמות של ערכים?לדוגמא, שמו של ערך שנתקלתי בו והוא כתוב ממש בצורה מעוותת "הרב שמעון וייצהנדלר" (זה לא כתוב כך אלא ממש אחרת, ועיין במקומו).
מי שיודע שישנה בבקשה. פשוט זלזול בכבודו של הרב.
- למה זה מעוות?
- תסתכל בערך שלו איך שכתוב השם שלו בכותרת, ותבין על מה אני מדבר
- א. הענין תוקן. ב. לשנות שם של ערך יש לבקש ממפעיל מערכת. --chabadnik - שיחה 09:08, 18 נובמבר 2008 (EST)
- תסתכל בערך שלו איך שכתוב השם שלו בכותרת, ותבין על מה אני מדבר
חשוב: ערך "בית רבינו שבבבל"
ראיתי שמישהו כתב כאן שאין ערך "בית רבינו שבבבל", רציתי להעיר למפעיל המערכת, שהיות שיש ערך "770" כדאי פשוט ליצור לו כמו שם נוסף וכדו' (אם יש כזו אפשרות) - "בית רבינו שבבבל", ולהוסיף קישור לערך "קונטרס בית רבינו שבבבל".
בהצלחה. יחי המלך!
חשוב מאוד: ערך על שבע מצוות בני נח
ראיתי כי הערך "שבע מצוות בני נח" מאדים ומסמיק נוכח הצבע שניתן לו בחב"דפדיה. סבורני כי נושא כה מרכזי בתורת הרבי כמו המבצעים הרבים והעולמיים שנעשים על ידי החסידים ברחבי תבל אינם אמורים לספק כזו מציאות עגומה... יואל
- חשוב מאד ודחוף מאד - נאו! כדאי להסתייע בכתבות שהתפרסמו על כך בשבועון בית משיח. חסיד חב"ד* אידישעפדיה
- ויש הרבה ;) יואל
הבהרת תפקידו וחשיבותו של חב"דפדיה
היות ורק רבותינו נשיאנו אדמו"רי חב"ד הם הקובעים מה זה חב"ד, לכן נראה לי שכל מה שמביאים בחב"ד-פדיה חייב להיות עם מקור בתורת רבותינו נשיאנו או לכל הפחות של זקני החסידים ורבניה. (אברהם).
דומני כי העיסוק בנושא זה מעל גבי דפי השיחות של אישים כאלו ואחרים אינו מכובד, ובחרתי באולם הדיונים לפרוש את השאלה המציקה לי כל כך, אחרי שיטוט מעמיק בדפי החב"דפדיה: מהו תפקידו של חב"דפדיה? מהי חשיבותו? אלו יעדים הציב לעצמו? באלו קריטוריונים על הכותבים בו לעמוד? אלו נושאים מוגדרים כמרכזיים, ואלו כנושאי משנה? מי הוא קהל היעד של אתר זה? אשמח לקבל תשובה מפורטת כמה שיותר - תשובה שטחית בלבד לא תתקבל.... יואל
- מטרת החב"דפדיה:
א."החב"דפדיה הוקמה במטרה להוות "ספר ערכים" חב"די. מטרתנו היא להביא לכך שכל ערך, מושג, נושא, דמות וכדומה בחסידות חב"ד, יקבל ערך בחב"דפדיה, אותו יוכל כל החפץ לקרוא, להוסיף ולהרחיב" מתוך הערך חב"דפדיה:אודות.
ב. במטרה להציג בפני הציבור הכללי את חב"ד - על כל פרטיה, סעיפיה ואנשיה.
ג. על מנת להוות מקור חומר לחסידי חב"ד בכל נושא שהוא.
מהי חשיבותו?
א. בעיני המערכת - אינצקלופדיה חב"דית מרכזית (לכן שמה החדש הוא "חב"דפדיה" ולא "אינפופדיה" כפי שהי' בתחילה - כי היא אמורה לשמש אנצקלופדיה חב"דית מרכזית לכל חב"ד, לכן יש כאן ערכים על אנשים ומוסדות שאינם לפי רוחינו, ואכמ"ל).
ב. בעיני הציבור הכללי - מעין "דוברות" חב"דית רשמית על כל נושא שהוא. חסיד חב"ד* אידישעפדיה
- אני לא רואה הרבה טעם להסביר את המטרה, החשיבות והשאיפות של חב"דפדיה - משהו שכל חסיד חב"ד מן הסתם מבין לבד. מה שנכתב בדף השיחה של נתן אברהם, בנוגע לרמה ולצורך לשתכב ערכים רבים בחב"דפדיה, הוא נכון מאד, והלוואי וזה היה משתנה. אבל כפי שכבר נכתב ברחבי המיזם עשרות פעמים - זה תלוי בכל אחד שירתום את עצמו לעניין. אין תקציב שאפשר לשלם למישהו בשביל שיעבור על ערך ערך וישכתב אותו. מה שכן, מי שמכניס ערכים, כדאי שישתדל כמה שיותר שהערך יכתב נכון, ומתאים גם לאנשים שאינם חב"דניקים. יואל אתה עושה עבודה נהדרת, והלוואי ותמשיך כך, אבל מביקורת (גם ביקורת בונה) ללא מעשים, לא יזוז שום דבר, כי אין למי לבוא בתלונות. זה שייך אלי בדיוק כמו שזה שייך אליך. --chabadnik - שיחה 09:26, 5 מאי 2009 (EDT)
חובה למקד את התפקיד של המיזם
לדעתי זאת טעות קריטית להתייחס כך למיזם הזה. יתירה מזה, המשך קו כזה יכול להכשיל את המיזם, ואסביר את דבריי:
בתור אחד שעובד שנים רבות באינטרנט, אני מודע היטב לבעיה של חוסר מיקוד. דוקא מכיון שהאינטרנט הוא בעצם אין סופי ומכיל הכל, מתבלבלים בעלי אתרים רבים ומחטיאים את המטרה. אתן דוגמא אחת לדבריי: מנהל בית חב"ד נחשף לאינטרנט והוא מבין שהוא צריך להיות כאן, הוא מחפש לפתוח אתר ואז פתאום חושב לעשות שם גם שיעורי תורה, מאמרים, וידאו ועוד עשרות כלים. כולם רעיונות טובים ומועילים אבל המקורב שלו יחפש אותם במקום אחר. האתר שהוא צריך זה בעצם אתר מידע בו יוכלו למצוא את שמו, כתובתו, טלפון, אימייל ואולי גם פרטים על הפעילות. אם הוא ירחיב את זה למדור חדשות זה עדיין נחמד כי יתכן שחברי הקהילה יכנסו לראות את עצמם וכו', אבל כמעט כל שאר החומר לא נצרך באתר שלו. ואם תאמר, אז מה? מה הפסדנו מזה שיש שם גם שיעור בקבלה? התשובה פשוטה: מרוב עצים לא רואים את היער. המקורב שבסך הכל חיפש ליצור קשר עם מנהל בית חב"ד בסוף לא מוצא את מבוקשו.
במיזם ענק שכזה (חב"ד פדיה) הבעיה מורכבת יותר. כאשר לא מגדירים את המטרה ניתן להגיע לעשרות אלפי ערכים אבל עדיין להחטיא את המטרה, כיון שרובם יהיו לא שימושיים ובודאי לא בשבילם נוצרה האנציקלופדיה. כמובן שבאם היה צוות ענק של כותבים מוכשרים היינו יכולים להחליט ש"הולכים על כל הקופה" וממש מקדישים זמן וערך לכל דבר שזז כך שכל מי שמחפש משהו בחב"ד ימצא את זה כאן, אבל זה לא המצב.
כעת נשאלת השאלה: עבור מי (יותר מכולם) מיועדת האנציקלופדיה? אם עבור חסידי חב"ד המחפשים מידע על אבות אבותיהם, אזי נשקיע בחסידי חב"ד. אם עבור מתקרבים המעונינים לקבל מבט על תורת החסידות - נשקיע בקטגוריה שונה לגמרי. למשל היום המצב בשטח זה הוא עגום, מעלעול ב"חב"דפדיה" שמעליי הוגדרה כ"דוברות חב"דית רשמית" נראה כי חב"ד הינה שטחית, כמעט ללא תורה ועומק משלה, וזאת מכיון שהערכים הללו לא מושקעים.
אם הכוונה היתה ליצור מקום בו יוכלו לחפש את תולדות רבותינו נשיאינו - הצלחנו.
אפשר להמשיך הלאה, אבל נראה לי שהכוונה ברורה.
ראשית כל צריך (כל אחד מהעובדים כאן) להחליט מה חשוב לו, מה המטרה בעיניו. לא בהכרח ששני מפעילים יראו את הדברים אותו דבר, ויש מעלה בכך. כעת נשקיע בצורה נכונה, נפתח נושאים וקטגוריות ונהיה ממוקדים וכמובן בסיום נושא אפשר להמשיך הלאה. דוגמא מעולה לכך היא הניגונים שחיים נהר לקח כפרוייקט עד סיומו.
ואקצר במקום שאמרו להאריך מפני אפס הפנאי והבחירות במחוזותינו וד"ל.
פעילות נכונה
האמת הוא, כי לא הייתי נדרש לכל הנ"ל אילולא שמתי ליבי לעובדה כי אנו משקיעים בעיקר בערכים ששייכים למעגל היותר קרוב אלינו - היינו תולדות ימי החסידים, בדורות קודמים או בדור הנוכחי - מאשר לרכז מאמצים ולבאר את הערכים הבסיסיים (לכל הפחות) בחסידות שיהיו נגישים לכל גולש. נקודה למחשבה. יואל
- יואל, אתה צודק במאת האחוזים! הדבר עלה בדעתי, ותכננתי לאחר חג השבועות הבעל"ט, לצאת ב"מתקפה" של הקטגוריות של "לימוד החסידות" ו"מבט החסידות". בהצלחה גם ך! חסיד חב"ד* אידישעפדיה
תאריך עברי
ראיתי בויקישיבה שהתאריכים של השינויים אחרונים וכו' הם תאריכים יהודיים. היה כדאי מאוד לשנות את זה גם כאן כיאה לאנציקלופדיה חב"דית.
כללים ליצירת ערך על דמות חסידית
ב"ה, ישנה התעוררות רבתי, עשרות ערכים נכתבים, מאות מתוקנים מידי יום ביומו. אך דא עקא, אשר יש שאינם מבחינים בין אור קטן לאור גדול, בין חסיד לבין חסיד שווה ערך. ובכדי לשפר את המצב, מעלה אני כאן הצעות לכללים ליצירת ערך על דמות חסידית, והחב"דפדים יחד עם המפעילים ידונו וידונו, עד שייוצרו מסקנות וכללי ברזל מהם לא יזוז איש.
1. רב בית כנסת/רב שכונה צעיר בגילו, ובלי פרויקטים מיוחדים. זכאי לערך?
2. שליח. כמה שנים בשליחות, ובאיזה גיל צריך להיות בכדי שיזכה לערך?
3. חבר הנהלת מוסד?
4. מנהל פעילות בבית חב"ד?
5. חסיד שנפטר בגיל שיבה, ולא היה לו תפקיד, ואין עליו פרטים מיוחדים?
6. עזר לערוך ספרים. עובדה זו ראויה לציון בכלל?
7. ספרן בספרית חסידות. עובדה זו ראויה לציון?
8. כותב מאמרים/כתבות/סיפורים. כמה ומה יכתוב בכדי לזכות בערך?
9. סופר. כמה ספרים יזכוהו בערך?
10. רב לא חב"די שהיה פעם אחת ביחידות. זכאי לערך?
11. רב שהיה בסיום רמב"ם, והתוועדות, ומצד שני קינטר את חב"ד ברבים. זכאי לערך?
12. מקטרגים, רודפים ומציקים (חיים ליברמן, פישל שניאורסון) זכאים לערך?
13. כל צאצא של רבותינו נשיאינו זכאי לערך?
יש ודאי עוד עשרות כללים לפיהם ניתן לקבוע. אשמח אם יתפתח פה דיון של כמה ימים, דיון איכותי, בו כל המתדיינים יחשבו רק לטובת חב"ד ולמען חב"דפדיה. פיני 02:02, 12 יוני 2009 (EDT)
- כבר כתבתי יסודות ראשוניים לדיון, לדעתי. והם:
חשוב להבחין בין דמויות שונות שלא היו בהנהגתם חסידים מן השורה. לא להכניס את כולם לאותה קטגוריה. סוגיה זו ראויה לדיון רחב. ככלל - כמו בהרבה דיונים, לדעתי, חשוב לנסות לחשוב מה היה מגיב הרבי לנוכח הערך והטקסט. למשל אמירה כמו: אנו מבצעים ערכים כמו ערכים שבויקיפדיה. אינה טענה, לדעתי.
ועתה לגופם של דברים:יש לבחון שלושה נקודות,לפחות.א.האם האדם לחם באדמורי"ם - בחסידות חב"ד.ב. ה-שמר תורה ומצוותי'.ג.ה-היה יחס מהאדמורי"ם, בנקודות האמורות,ביחס לאותו אדם. ראוי לציין שבדעת הרבי יש לעיין, בנקודה הא'. ואציין נקודות למחשבה. הרח"א ביחואובסקי, למרות כל מיני דברים בעבר,דברים לגמרי לא פשוטים, הדפיס הרבי ספרו, הלא דבר הוא. בדעת קודשו "אילו וכו'" היה להדפיס חסידות גם מקאפוסט, ושאר בני הצ"צ, ועוד. ועתה בנוגע לר' פישל. הנה שמר תומ"צ באופן מלא. נקודת הבעיה היתה-מפי שמועה, שטען שדעת הרבי הקודם בעד הציונות. שמעבר לכך שאין זאת האמת, היינו, שלא זו דעתו של הרבי הקודם. הנה היה זה בניגוד לרצון הרבי, התעסקותו בהנ"ל. אבל אחרי זמן לא רב, פסק הדבר. והנה אנו מוצאים, אחרי הנ"ל, בתשט"ז, מכתב של הרבי איליו עם תוארים וכו'. "וישלחו לו תניא מכאן כו'". מעבר לכך לדעתי אפשר לפתוח קטגוריה מיוחדת על אנשים שהיו קשורים ברמה שאינה סטנדרטית לחב"ד. גם אם הם לא היו לגמרי חסידים מן השורה. ואדרבא העובדה שהם בקטגוריה כזו פירושו ההגדרתי, שאנו מגדירים את הצד החבד"י באישיותם, ולא את כל אישיותם, שאין מגמתינו, אלא פן זה באישיות. האיזכור אם היו שנים בהם פעל בניגוד ל'נשיאינו', הוא בכך שהוא אינו מופיע בקטגוריית חסידים מן השורה, ודי בזה. מקור מורכבות
חולון
אינני מבין למה בערך "קהילות חב"ד בארץ הקודש" אינו מוזכר כלל העיר חולון? הרב הראשי לחולון - הגאון החסיד הרב יוחנן גורארי', רב שכונה בחולון - הרב פנחס אלטהויז, רב שכונה בחולון - הרב מרדכי נחומובסקי, רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ, רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין, רב ביכנ"ס גרוזינים - הרב יוסף מירלשווילי, שליח ראשי ומנהל בית חב"ד הר"ר ירחמיאל גורליק, שליח לחולון - הר"ר דניאל סיתהון. שליח לחולון - הר"ר מנחם שיינברגר. מנהל מוסדות חב"ד (ישיבה גדולה, 2 גנים, תלמוד תורה) - הר"ר דוד גורארי', מנהל 5 גני חב"ד - הר"ר דניאל סיתהון. 2 בתי כנסת חב"ד, 5 מקוואות חב"ד, 45 משפחות חב"ד (פרט למקורבים). האם זה לא מספיק בכדי להכנס לרשימת "קהילות חב"ד בארה"ק.אנא תקנו.יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.
הוספה לאחר זמן: כיום אין ישי"ג בחולון, כמו"כ איני יודע אם אפשר להגדיר זה כקהילה, כמה משפחות אנ"ש (לא שלוחים) גרים בחולון? הרי ישנם ערים עם כמה שלוחים, האם אפשר לומר שזו קהילה? אולי כאן המקום להגדיר את המושג 'קהילה', ואם טעיתי ה' הטוב יכפר בעדי, וכל הקוראים יתקנו אותי, כפשוט. קהילה היא: עיר שבה מתגורר ריכוז אנ"ש שלא הגיע לשם ע"מ שליחות, או שכיום עכ"פ לא משמש כשליח. כאשר יש לאותו ריכוז חסידי מוסדות מסוימים הרי אפשר לומר שהם מוסדות הקהילה, אע"פ שהשליח באותו עיר הוא המממן. מוכרח שיהיה ביכנ"ס חבד"י, היינו הנוהג לחלוטין בכל מנהגי חב"ד ומכונה באופן רשמי (או בפועל) חב"ד. כאשר חסר א' מהגורמים הנ"ל - אין זו קהילה. תיתכן יותר מקהילה א' בעיר. לא מוכרח שלכל קהילה יש רב או\ו משפיע. עפ"ז לא יתכן קהילה של פחות מעשרה משפחות אנ"ש, שהרי אין להם מנין ובטח לא מוסדות. --אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 04:31, 29 יוני 2009 (EDT)